פרקי יסוד בחקר המקרא

אחד הפלאים ההיסטוריים שהתרחשו אך לא מזמן הנו תחיית השפה העברית, כשפה המדוברת בחיי היום יום. לאחר יותר אלפיים שנה, חזרו הישראלים לארצם והחלו לדבר בארץ ישראל עברית ישנה ומודרנית כאחד בכל תחומי החיים באופן בלעדי ויום יומי: בבניית הארץ, בתוך המשפחה וגידול הילדים, בלימודים האקדמיים, בפיתוח המדע, בשיחות בין חברים ובלימודי קודש. תחיית השפה העברית, שפה שבאופן חסר תקדים כאילו שיצאה מ"תא ההקפאה", אפשרה לדובר השפה העברית להתחבר ישירות, ללא כל צורך בתרגום, עם הטקסטים המקראיים העבריים ששימרו את העברית בתוך מעין "קפסולת זמן". התנ"ך נכתב בארץ ישראל, על ידי הישראלים דוברי העברית בעת העתיקה, ומתאר את קורות העם והארץ, כמו גם את הלכי הרוח החברתיים והדתיים, שהיו סוערים לפעמים, ושרווחו בארץ ישראל לפני אלפי שנים. אותה הארץ, אותו העם אותה השפה, וספר אחד שהוא ספרייה של ספרים, שהווה את הבסיס לזהותו של העם. לֹא בִּכְדִי ספר התנ"ך מכונה "הַקּוּשַׁאן שֶׁל הַיְּהוּדִים עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל", כלומר מעין "מסמך הבעלות הרישמי על הארץ" בהיותו מעיד כאלף עדים על חיי היצירה הישראלית הקדומה בארץ. נביאים דוברי עברית סבבו בארץ ישראל, ישראלים פעלו ויצרו ובנו בחבלי הארץ השונים, משוררים כתבו שירים מקראיים, סופרים כתבו סיפורים, וחכמים כתבו הגות. בזכות העברית אנו יכולים כיום להתחבר ביתר שאת וביתר קלות לאבותינו הישראלים הקדומים, כמו גם לארץ ונופיה באמצעות היצירה הספרותית חסרת התקדים שהותירו לנו, 24 הספרים הייחודיים המרכיבים את ספר התנ"ך. התנ"ך נכתב על פני מאות שנים, וכדי להבינו יש להתחקות אחרי משמעות הכתובים כפי שהובנו בעת כתיבתם: אילו צרכים חברתיים או דתיים הם נועדו לשרת, מה היה הרקע ההיסטורי של כל ספר, מי היו הכותבים, מדוע ישנן סתירות בין "כתובים המכחישים זה את זה", כיצד התפתחה התיאולוגיה המונותאיסטית, כיצד התפתחו החגים ומשמעותם, מה היו הנורמות המוסריות וכיצד נראו חיי הדת והפולחן הישראלי בעת העתיקה. בנושאים אלו ורבים אחרים דן הספר.

קריאה בספר התנ"ך יכולה להיות מרגשת, הן מבחינה ספרותית והן מבחינה דתית, אך בה בעת הקריאה יכולה להיות מאתגרת בצורה משמעותית. המקרא מכיל מילים ומשקלים דקדוקיים ייחודיים, תופעות דקדוקיות כמו "ו' ההיפוך", כמו גם דרכי התבטאות ספרותיים יחודיים שעל הקורא להכיר כדי לרדת למלוא משמעותו של הטקסט. השירה המקראית שונה מהשירה המודרנית באמצעים האמנותיים הייחודיים שבהם היא נעזרת, כגון התקבולות, צמדי המלים שבתוך התקבולות, המטאפורות הייחודיות, האקרוסטיכון, עוד. גם החקיקה המקראית ייחודית ויש להכיר את צורותיה השונות, כמו למשל החקיקה הקזואיסטית וייחודה השונה מהחקיקה המודרנית, ודרכי השכנוע בהם נוקט המחוקק להעביר את המסר, והייחוד שבשילוב החקיקה עם הסיפורת המקראית. לעיתים הטקסט המקראי מכיל יחידות קטנות שנוספו בשלבים מאוחרים ה"ממוסגרים" באמצעות ה"חזרה המקשרת", ולעיתים ניתן אף לזהות את "המנגנון" שהביא ליצירת שיבושים בהעתקת הטקסטים, בעיקר בקרב אותיות או צלילים דומים, במשך אלפי שנים בה העתקת הספרים בכתב יד היתה הדרך היחידה להפקתם. עוד יש לדעת כי כל ספר שבתנ"ך מכיל לעיתים "סיפרונים" קטנים שאוחדו יחד לספר אחד. הכרות מעמיקה עם כל אותם ההיבטים, יחד עם רבים אחרים, מאפשרת לקרוא לפתח מיומנויות קריאה הנדרשות לצורך המשך לימוד ועיון וירידה לעומק הבנת ספרי התנ"ך.

קריאה בתנ"ך יכולה להוות חוויה רוחנית מסוגים שונים: חוויה ספרותית, חוייה חברתית וחויה דתית ואף חוויה מחקרית. יש מי שימצא במקרא את "דברי אלוהים חיים" ודרכי התגלותו בעולם, באמצעות הנסים המתוארים, תוכחות הנביאים וקורות העם הישראלי החל מראשיתו. יש מי שימצא חוויה רוחנית בסיפורי המקרא הרגישים לנפש האדם וחולשותיו, המתוארות ביד אמן, כמו חוויה רוחנית בהעמקה בספרות החכמה, הספרים משלי איוב וקהלת. יש מי שיחוש התעלות רוחנית מדברי מוסר הנביאים הכתובים כמעין שירה, מהתוכחות החברתיות, ומהחוקים הסוציאליים שהקדימו את העולם. יש מי שיחוש הנאה מחדוות הלימוד, מהקריאה ביקורתית של הטקסטים המקראיים על שלל הגוונים, שיש בהם להעשיר את הידע במישורים שונים ובהבנת החכמה העתיקה. התנ"ך הנו ספר המשקף את התפתחותה של החברה הישראלית החל מימי הבית הראשון ועד תחילת ימי הבית השני, כמו כן הוא משקף את התהליכים הפולחניים-דתיים שהיו צורת הביטוי לחיים הרוחניים בעת העתיקה יחד עם שירת המזמורים. מאחורי הפולחנים והטקסים הכהניים עמד היגיון תיאולוגי שהאדם המודרני מתקשה להבינו. ספר זה פותח צוהר עבור הקורא אחר ההיגיון שבפולחן כמו גם צוהר לפולמוסים שהתקיימו סביבם כבר בעת העתיקה.