פתח דבר

הספר שלפניכם הוא פרי עיון רב־שנים בחקר המקרא — תחום רחב יריעה שנדמה כי הוא מקיף עולם ומלואו. נראה כי היקפו של המחקר האקדמי אודות המקרא רָחָב מִינִי יָם, ודווקא משום כך חשבתי להציג לקורא את עיקרי העיקרים של הנושאים המגוונים בהם עוסק חקר המקרא. כבר לפני כמה עשרות שנים, בעודי עושה את צעדי הראשונים בלימוד המקרא, הבחנתי כי אין בנמצא ספר שמאגד בתוכו את עיקרי ביקורת המקרא, הנקרא גם "חקר המקרא", כלומר הידע המחקרי-מדעי אודות התנ"ך. מטבע הדברים, הספרים והמאמרים האקדמאיים העוסקים בחקר המקרא עוסקים בנושא ייעודי ספציפי אחד, ובו מתרכז הספר או המאמר. ספרים אלו, שהם מעמיקים ביותר, אינם מעניקים לקורא את מלוא התמונה הרחבה בה עוסק המחקר המקראי הרחב. עוד שמתי לב כי המחקרים, המאמרים והספרים בתחום זה מאופיינים בשפה אקדמית גבוהה ביותר שאינה נגישה לכל אחד, ואף קשה יותר להבנה מלשונם המשפטית הגבוהה של פסקי דין הניתנים על ידי בית המשפט העליון. ניראה כי רבים מאותם ספרים ומחקרים יועדו כבר מלכתחילה עבור קוראים יוֹדְעֵי חֵ"ן, אותם אנשים מלומדים האמונים על עולם המקרא ובקיאים בשלל המונחים המדעיים הקשורים בו. כמו כן, מפאת קוצר היריעה, ברבים מהספרים והמאמרים לא מובאים רבים מהציטוטים עצמם מספר התנ"ך, ובמקום זה מסתפקים פעמים רבות רק בהפניה לפסוק או לפרק, כך שעל הקורא להניח את הספר מידו ולתור אחר הפסוקים עליהם המחקרים מסתמכים.

תקופתנו אנו מעוררת צימאון בציבור הרחב להעמיק במקורות התרבותיים של מורשת ישראל בכלל ומקרא בפרט, ולגלות את האוצרות הספרותיים, הלאומיים, ההיסטוריים, הפואטיים וההגותיים הטמונים בו. יותר ויותר מתעניינים בתנ"ך אך אינם מוצאים אכסניה ראויה ללימוד מחקרי או אינם יכולים לפנות מזמנם ועיסוקם להירשם כתלמידי החוג למקרא באוניברסיטה. לציבור רחב זה נועד ספר זה שנועד לתת מענה בסיסי לצימאון זה. עיקרי הנושאים החשובים בהם עוסק חקר המקרא כונסו לספר אחד, והם מוצגים באופן מתודי, לְבֵנָה עַל גַּבֵּי לְבֵנָה, כך שהספר יהיה נגיש וקריא, לכל אדם תאב דעת. בספר זה ניתן לעבור מ"שער" ל"שער", מנושא לנושא ומפרק לפרק בצורה קלה, ואין כל חובה לקרוא את הספר כסידרו מתחילתו ועד סופו. בנוסף, הוספתי בגוף הספר ציטוטים מאותם ספרי המחקר והמאמרים השונים, ציטוטים המרחיבים מעט יותר בנושא המדובר, עם הפנייה למקור המדוייק, כדי שהקורא המתעניין יוכל להרחיב את עיונו. זכינו בימים אלו, שהקורא יכול בהינף אצבע על המקלדת למצוא במרשתת ידע רחב, כמו תצלומים, ספרי מחקר, מאמרים ממצאים אריכאולוגיים ומקומות המוזכרים בספר זה,שפע מקורות מידע, שייקלו עליו את המשך הלימוד ועיון.

רבים מהנושאים שבספר עוסקים בעניינים השונים זה מזה, ולא תמיד קיים קשר ישיר ביניהם, אשר על כן, ניתן יהיה לדלג בין הפרקים השונים ולהתעמק בכל אחד מהם מבלי שתיפגע ההבנה וחדוות הקריאה והלימוד. אך טבעי הדבר, כי בנושא רחב היקף זה שבו עוסק הספר, יש ויהיו פה ושם כפילויות של דברים שלא ניתן להימנע מהן. אך טבעי הדבר כי הנושאים המועלים בספר זה כרוכים ושלובים זה בזה, וכדי להסביר עניין א' יש להסביר קודם עניין ב', וכך נמצא שאותו נושא מסויים יכול ויוזכר בשני מקומות שונים בספר.

ספר זה יכול לאתגר קוראים רבים, ונדרש "ראש פתוח" ו"נפש חפיצה" כדי להתמודד עם הנתונים שבו או עם המסקנות השונות העולות מהלימוד, מסקנות שיכול ויהיו חדשות או "מהפכניות" שאינן תמיד עולות בְּקָנֶה אֶחָד עם ה"גִּרְסָא דְּיַנְקוּתָא" של כל קורא וקורא.

אני תקווה שספר זה יעשיר ויעורר עניין, יהווה השראה ויביא עונג לקוראיו. נדמה כי לאחר קריאתו של ספר זה, יכולת הקריאה בתנ"ך תהיה גבוהה יותר, קריאה היורדת לעומקם של הרבדים השונים שבטקסים המקראיים שחבויות בו משמעויות רבות.

כאן המקום להודות להודות בראש ובראשונה למלומדים הרבים שהעשירו את ידיעותי במסגרת לימודי המקרא באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן אף תרמו לכתיבת הספר בהערות חשובות ומחכימות. החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב שימש עבורי בית לימוד יצירתי ופורה ברוח טובה עם אחוות לימוד במאור פנים. תודה מיוחדת למורי שזכיתי ללמוד מפיהם תורה, פרופ' נעם מזרחי, פרופ' גאי דרשן, פרופ' מאירה פוליאק, פרופ' יונתן בן דב, פרופ' דלית מרים רום שילוני, ד"ר טליה סוצקובר, ד"ר יצחק פדר, ד"ר אסנת ברתור, ועוד רבים יקרים וחשובים.

בעיקר תודה גדולה מעֻמְקָא דְּלִיבָּא לכל המלומדים השונים שהקדישו מזמנם היקר לקריאת כתב היד טרם פרסומו והערותיהם החשובות היו לעזר רב בניסוח הדברים.

כמו כן, "הכרת הטוב" מגיעה לכל החוקרים אנשי האקדמיה, חלקם "גאוני הדור" פשוטו כמשמעו, שהקדישו את חייהם לחקר המקרא והאירו את עינינו בתגליותיהם אותם שיתפו בספרים ובמחקרים הרבים שפירסמו.

"אחרונים חביבים"- תודה גדולה לבני משפחתי היקרים שספרי זה מוגש להם באהבה.

כעת, ימים בהם עם שלם נושא בלב תפילה עתיקה לשלום (ישעיהו ב ד):

"לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".

אברהם דיין, תל אביב, תשפ"ו 2026