הבדל סגנוני- שימוש מצומצם בפעלים מול שימוש מרובה
הבדל סגנוני נוסף בין שני סיפורי הבריאה הינו שבסיפור הראשון פעולות האל מתבטאות רק בפעולות של אמירה או פעולות עשיה כלליות ולא מפורטות, תוך שימוש בפעלים "ברא", "אמר", "עשה", נתן" ו"ראה" בלבד:
בראשית פרק א
(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים ...(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים...(ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(ז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים ...(ח) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים ...(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(י) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים ...וַיַּרְא אֱלֹהִים... (יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(יב) ...וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:...(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים ...(יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים ...וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:...(יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: ...(כ) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(כא) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים ...וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:...(כד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(כה) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים ...וַיַּרְא אֱלֹהִים ...(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים ...(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ...(לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ...:
לעומת זאת, בסיפור הבריאה השני האל מתואר כפועל ועושה בעצמו הרבה מהפעולות הפיסיות השונות ולא מסתפק ב"מתן הוראות". כך ניתן לראות שרק בסיפור השני יהוה "המטיר", "יצר", "נפח", "נטע", "הצמיח", "לקח", "ציווה", "אמר", "הפיל תרדמה", "לקח", "סגר", "בנה", "הביא".
בראשית פרק ב
(ד) ...עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים ... לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים ...(ז) וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים ...וַיִּפַּח בְּאַפָּיו ...(ח) וַיִּטַּע יְהֹוָה אֱלֹהִים ...וַיָּשֶׂם...(ט) וַיַּצְמַח יְהֹוָה אֱלֹהִים ...(טו) וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים ...(טז) וַיְצַו יְהֹוָה אֱלֹהִים ...(יח) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים ...(יט) וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים ...וַיָּבֵא...(כא) וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה...וַיִּקַּח... וַיִּסְגֹּר...(כב) וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים ... וַיְבִאֶהָ...: