סיפור אחד לצורך כמה הסברים
יש וסיפור אחד ייתן כמה הסברים בתחומים שונים, אטיולוגי, או אטימולוגי או אתנולוגי. כך למשל ניתן לראות בסיפור המתאר את קרבת האדומים לישראלים כאחים, בהיותם צאצאי יעקב ועשו, סיפור המסביר כאילו כבדרך אגב, גם את פשר שמו של העם האדומי הקשור לצבע אדום (בר' כה ל) "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם". ההסבר לשמם של האדומים מובא כבדרך אגב וכנספח לסיפור העיקרי אודות יעקב ועשו.
יש לתת את הדעת כי לעיתים ההסברים הניתנים באגדות אלו יכולים לסתור זה את זה. הסבר אחר לפשר שמו של העם האדומי אולי אינו בתבשיל "הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" שאכל עשיו, אלא בכך שעשיו אבי העם האדומי פשוט נולד "אַדְמוֹנִי" (בר' כה כה) "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו". בגלל אדמוניותו של אבי האומה נקרא כך העם "אדומי". פסוק זה גם נותן גם הסבר לשם "שֵׂעִיר", האזור בו התגורר העם האדומי, ולפיו עֵשָׂו נולד שָּׂעִיר ("כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר"). הסבר זה לשם שֵׂעִיר, לפיו עֵשָׂו נולד שָּׂעִיר, חוזר ומופיע אף הוא כבדרך אגב בסיפור נוסף העוסק ב"גניבת הברכה" שם מדברי יעקב משתמע בדרך אגב שעירותו של עשיו (בר' כז יא) "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק".