"וַיִּרְדֹּף עַד דָּן"
בספר בראשית מתוארת מלחמתו של אברהם כנגד "חמשת המלכים" ושהוא רדף אחריהם "עַד דָּן" (בר' יד יד) "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו ... וַיִּרְדֹּף עַד דָּן". מחבר הסיפור קורא לעיר בשמה "דן" כשברור שבתקופת אברהם לא היתה כלל העיר דן, וזאת מכיוון ששמה של העיר דן ניתן לה זמן רב לאחר כניסת בני ישראל לארץ (תופעה המכונה "אַנַכְרוֹנִיזְם"[1]). בספר שופטים מסופר על צאצאי יעקב בני שבט דן שחיפשו לעצמם נחלה חדשה והם אלו שקראו למקום "דן" על שמם (שופ' יח, כט) "וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן". גם מפסוק זה ניתן להסיק על זמנו של כתיבת הטקסט שבספר בראשית, כזמן השייך לכל המוקדם לתקופת השופטים, לאחר שבני דן כבשו את העיר ליש ושינו את שמה לליש.
דבר דומה ניתן לראות בפסוק לפיו האל הראה למשה את כל הארץ "עד דן" (דב' לד א) "וַיַּעַל מֹשֶׁה ... וַיַּרְאֵהוּ יְהֹוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן". גם כאן, בתקופתו של משה עדיין לא נכבשה הארץ וכף רגלם של בני דן לא דרכה בה, ולכן ניתן להסיק כי גם כתיבת הסיפור בספר דברים נעשתה בתקופה מאוחרת לאחר שכבר נחלו השבטים את הארץ, ולא הכירו את שם המקום שהיה לדן בזמנו של משה.
אם לא די בכך, חלק משמותיהם של משפחות המוזכרות בתורה מבוססים על שמות מקומות גאוגרפיים בארץ, כמו (בר' לא כא) הַגִּלְעָד, (בר' לג יט) שְׁכֶם ועוד. על פי המסופר משפחות אלו מבני ישראל נשאו בשמותיהם אלו עוד מזמן שהותם במצרים או לפחות מזמן הנדודים במדבר למרות שכף רגלם לא דרכה עדיין בארץ (במ' כו כט-לא) "לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי... וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי". שמות אלו מהוים סוג של אנכרוניזים בכך ש"מייחס לאחור" שמות של משפחות שישבו במקומות אלו, לשמות קדומים להתנחלות בארץ. כלומר הטקסט משקף מציאות מאוחרת אחרי שכבר ישבו המשפחות בארצן, וקיבלו את שמם לפי מקום נחלתם.
מקורות לעיון:
בראשית פרק יד (השם דן נוצר לאחר תקופת משה)
(יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן:
דברים פרק לד (השם דן נוצר לאחר תקופת משה)
(א) וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהֹוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן:
שופטים פרק יח (קריאת השם דן בתקופת השופטים לאחר משה)
(כט) וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה: