הבדל תאולוגי-מעמד יום השבת

הבדל תאולוגי נוסף בין שני סיפורי הבריאה הנו מעמד יום השבת. בסיפור הראשון מועבר המסר לפיו קיים סדר קוסמי בעולם שנבנה בצורה מסודרת. הסיפור מדגיש את חלוקת הזמן לשבעה ימי השבוע כחלק מאותו הסדר, ושיום השבת הינו שיאו של אותו הסדר. הסיפור מדגיש גם את ערך קדושת היום השביעי לאור מנוחת האל (בר' ב ב-ג) "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי...וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".

הסיפור הכהני שבסיפור הבריאה הראשון מדגיש את חשיבות יום השבת בצורה סיגנונית ייחודית הממחישה את היותו של יום השבת מעין "יוצא דופן" בסיפור הבריאה. בעוד שכל אחד מימי הבריאה מקביל ליום אחר, ליום השבת אין יום מקביל. שלושת הימים הראשונים, א, ב, ג, מקבילים בהתאמה לימים ד, ה, ו, כך שא' מקביל לד', ב מקביל לה', וג' מקביל לו' באופן הזה:

היום הראשון עוסק בבריאת האור (בר' א ג) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", וכך גם היום הרביעי בבריאת המאורות (בר' א יד) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם". היום השני עוסק במים ובהבדלתם (בר' א ו) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם", כך גם היום החמישי עוסק במים ובתכולתם (בר א כ) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם". היום השלישי עוסק בבריאת הצמחיה שעל הארץ (בר' א יא) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב", וביום השישי עוסק בבריאת החיות שעל הארץ (בר' א כד) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ". ליום שבת אין יום המקביל לו והוא בולט בייחודיותו גם מבחינה צורנית בסיפור^[1].

לעומת זאת, סיפור הבריאה השני אינו עוסק ביום השבת כלל ועיקר.

1. סיפור הבריאה הכהני "מתכתב" עם בניית המשכן במקור כהני בכך שהוא בנוי על פי מודל סיפור בניית המשכן ותפקידי הכהנים. צירופי מילים ייחודיות מופיעים הן בסיפור הבריאה הכהני והן בתיאור המשכן והכהנים והמסקנה העולה שסיפור גן עדן מהווה מעין "סיפור מטרים" לתיאור המשכן ותפקיד הכהנים. המקור הכהני ראה בפולחן במקדש את תכלית הבריאה, ומכאן הסיבה למוטיבים הזהים (להרחבה ראה בפרק "תיאור גן עדן בספר בראשית כמודל של המשכן"). ↑