דמות האל במקור האלוהיסטי
בניגוד למקור היהויסטי, המקור האלוהיסטי בעל תפיסות יותר מעודנות של התגלות האל ונמנע מהאנשת האל יתר על המידה. בניגוד לתאורים המגשימים אל האל במקור היהויסטי, המקור האלוהיסטי מתאר את דמות האל כאל קוסמי, בלתי ניראה, הנתפש כיישות יותר מרוחקת. כך למשל, בתיאור פגישת המלאך עם הגר, "מַלְאַךְ אֱלֹהִים" מדבר איתה כשהוא בשמים ולא בארץ (בר' כא יז) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר". כך גם בסיפור כריתת הברית עם אברהם במקור האלוהיסטי, אלוהים רק מדבר עם אברהם, וזאת בניגוד לסיפור כריתת הברית במקור היהויסטי שם יהוה התגלה ב"לפיד אש" (בר' יז ג-ד) "וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר, אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ". בנוסף, אלהים מתגלה ללָבָן רק ב"חלום לילה" (בר' לא כד) "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה". וכך מנסח את הדברים אלכסנדר רופא[1]:
"ס"י (המקור היהויסטי, א.ד) תאוריו את ה' גשמיים מאוד, אנתרופומורפיים: ה' מהלך בגן, ניחם על הבריאה, כועס. לעומתו ס"א (המקור האלוהיסטי, א.ד) הוא יותר תאולוג. הוא מרחיק את ההגשמות ומתאר את האלוהות כנאצלת ומרוחקת. ההתגלות באה בחלומות, המלאכים מדברים מן השמים. האבות הם אישים למופת, לפעמים נביאים ממש.נוהגים לתארך את ס"א אחרי ס"י".
דברים דומים כותב ברוך שורץ:
"דמות ה' מצטיירת בס"י, המקור היהוויסטי, בקווים אנושיים למדי: הוא מתעצב אל לבו ומתחרט, סקרן ולומד, נעלב ומתפייס, מאיים ומרחם"[2].