אופן בריאת האשה
על פי הסיפור הראשון האדם הראשון נברא יחד עם חוה, זכר ונקבה באותו היום ממש (בר' א כז) "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם...זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם", וכן (בר' ה ב) "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם". לעומת זאת, בסיפור הבריאה השני האדם נברא לבדו, ללא האשה. רק לאחר שלא נמצא לו "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" מקרב בעלי החיים שנבראו, נבראה האשה מצלעו כדי לשמש בתפקיד זה (בר' ב כ) "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ". האשה שנבנתה מצלע הזכר מובאת לאדם והוא קורא לה "אשה".
ניתן לראות בסיפור הבריאה השני תפישת עולם שונה מסיפור הבריאה הראשון, שבניגוד אליו האשה אינה שווה לאדם. היא אינה נבראת יחד איתו, באותו היום "בצלם אלהים", אלא אחרונה, לצורך היותה "כעזר כנגדו", מתוך האדם, וללא ציון "צלם אלוהים" בבריאתה. וכך מנסח את הדברים גיא דרשן:
"בבראשית השתלבו כידוע שני סיפורים על בריאת האנשים הראשונים. הסיפור האחד, אשר יצא מידיו שלהמחבר הכוהני, מספר בתמציתיות כי לאחר שאלוהים ברא את בעלי החיים שבארץ (בר' א, כד-כה) החליט לעשות אדם בצלמו ובדמותו (שם, כו-ל). לפי סיפור זה האיש והאישה נבראו בו-זמנית, "זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (שם: השוו ה, א). הסיפור השני, שמקובל לשייכו לחוט היהוויסטי (שם פרק ב), מציג תיאור שונה בתכלית, לפיו נוצר הזכר תחילה לבדו"[1].
מקורות לעיון:
בראשית פרק א (בסיפור הראשון- בריאת האדם כזכר ונקבה בו זמנית)
(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
בראשית פרק ה (בריאת האדם כזכר ונקבה בו זמנית)
(א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ:(ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָםבְּיוֹם הִבָּרְאָם:
בראשית פרק ב (בסיפור השני תפקיד האשה להיות עזר לאדם)
(יח) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
בראשית פרק ב (בסיפור השני- בריאת הזכר לפני הנקבה שנבראת מצלע אדם)
(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: (כא) וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:(כב) וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: