האיסור "לעשות הרע בעיני יהוה"
רק בספר דברים מופיע כציווי ספציפי האיסור הכוללני, מעין "סעיף סל"[1] ייחודי הקובע שאסור "לעשות הרע בעיני יהוה ולהכעיסו" מבלי לפרט מה בדיוק נחשב לרע ומכעיס, כך למשל (דב' ד כג- כה) "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ... וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ". הציווי הזה, לא רק שהוא ייחודי לספר דברים אלא שהוא מוזכר בו בווריאציות שונות מספר פעמים (דב' ט, יח) "חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְהַכְעִיסוֹ", וכן (דב' יז ב) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה", ועוד. בספרי נביאים ראשונים, יהושע עד מלכים ב', ספרים שנערכו על ידי האסכולת הדויטרונומיסטית, ניתן למצוא את הצירוף הזה מספר רב של פעמים, כמו למשל (שופ' ג יב) "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל עַל כִּי עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה", וכן (מל"ב כד יט) "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים". התחקות אחר צורות התנסחות ייחודיות והופעת ביטויי לשון מיוחדים מסייעים לחקר המקרא לזהות קשרים תאולוגיים וספרותיים בין הספרים השונים ואף להתחקות אחר האסכולה העומדת מאחורי הכותבים.
לסיכום ייחודו של ספר דברים נזכיר כי עד כה מנינו 12 חידושים תאולוגיים הייחודיים רק לספר זה כדלקמן:
א. ייחוד הפולחן לירושלים בלבד וביטול הפולחן הבמות.
ב. הקטנת חשיבות תפקיד הקורבנות.
ג. ביטול ההבחנה בין כהנים ללויים.
ד. "בלעדיות" לפולחן יהוה והאיסור על פולחנים אליליים.
ה. שלילת עצם קיומם של אלים אחרים.
ו. ביטול התפישה לפיה האל שוכן במקדש.
ז. הוצאת ארון הברית מהמקדש.
ח. הסתייגות מקיום מלאכים.
ט. הגבלת כוחו של המלך והכפפתו לתורה ולכהונה.
י. רעיון "העם הנבחר".
יא. חוק החרמת עמי כנען.
יב. האיסור "לעשות הרע בעיני יהוה".
וכעת לחידוש הניראה כגדול מכולם, והכוונה להחלפת הציווים הישנים שהיו במסורות הקודמות בציווים החדשים המצויים רק בספר דברים, הנקרא מעתה "ספר התורה", היא התורה המוסמכת אותה יש לקיים, כפי שיפורט להלן: