סוד השנים עשר-"וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים"

"סוד שנים עשר" מתייחס לאותם שנים עשר הפסוקים המרכיבים את כל פרק לד שבספר דברים, הפרק האחרון שבתורה. בפסוקים אלו מתואר מותו של משה ולכן ניתן להניח שלא משה עצמו יכל היה לכתוב את הפסוקים המתארים את מותו שלו, כי אין אדם יכול לספר על מותו. בתלמוד ניסו לפרש זאת בשני אפנים, על פי הדעה האחת היה זה יהושע שכתב את הפסוקים האחרונים, ואילו לפי דעה אחרת האל הכתיב למשה את הדברים על מותו ומשה כתב אותם תוך כדי שהוא דומע, וכלשון התלמוד (בבא בתרא טו, ע"א) "אפשר משה מת וכתב וימת שם משה? אלא, עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע (ודעה אחרת:) עד כאן הקדוש ברוך הוא אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע", וכל מנסח את הדברים יאיר זקוביץ:

"סוד השנים עשר- מכוון לשנים עשר הפסוקים בדברים לד, המספרים על אודות מותו של משה. וכי יכול אדם לספר על מותו שלו? לקושיה זו נזקקה כבר הברייתא הנזכרת לעיל, המתמקדת בשמונה הפסוקים האחרונים של דברים לד, מן המילים (דברים לד, ה) "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְהֹוָה" (בבא בתרא טו ע"א) "אפשר משה (מת) וכתב וימת שם משה? אלא, עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע". אפשרות שניה המובאת שם "עד כאן הקדוש ברוך הוא אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע"^[1].

יש להוסיף כי קיימת פרשנות נוספת לדברי אבן עזרא ולפיה כוונתו במילים "סוד השנים עשר" לא לאותם 12 הפסוקים אלא לשנים עשר אבנים שלפי מסורת חז"ל (!), ולא לפי הכתוב בתורה, היו האבנים עליהן נכתבה כל התורה כולה. ספר התורה המוכר היום הנו גדול ביותר, והוא המכיל חמישה חומשים. בספר דברים מופיע הציווי לכתוב את כל התורה על אבנים (כז, ח) "וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה". כתיבת טקסט עצום בגודלו על אבנים דווקא, גדולות ככל שיהיו, משמע שהמדובר על כתיבת ספר שהיה קטן בהרבה בהיקפו, ולא כזה המוכר לנו היום. כמות המלל שניתן לכתוב על אבנים מוגבלת ביותר, גם אם מדובר ביותר משנים עשר אבנים, כפי שנומק ע"י ראב"ע. כתיבת כל התורה שבידינו כעת, המכילה גלילי יריעות רבים ביותר, או מאות עמודים מודפסים, אינה ניתנת לביצוע על מספר סלעים. ניתן להניח כי כוונתו של מחבר ספר דברים במילים "כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה" היתה לטקסט הרבה יותר קטן במידותיו מספר התורה המוכר כיום, ולכן אפשר היה לכתוב את תוכנו על אבני סלע. מכיוון שלא יתכן להניח כי התורה כולה, כפי שהיא מוכרת היום, תיכתב על 12 אבנים בלבד, גדולים ועצומים כל שיהיו, אין מנוס מלהסיק כי סיפרו המקורי של משה היה קטן בהרבה מהחומש המוכר כיום. את חוסר האפשרות לכתוב את כל התורה על 12 אבנים תירצו חלק מהפרשנים המסורתים בכך שמה שנכתב בפועל על האבנים היה רק תמצית התורה. הבעיה עם פרשנותם זו שבדיוק ההפך נאמר בתורה שיש לכתוב את כל התורה ולא רק תמצית (דב' כז ג) "וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה". המסקנה לפיה סיפרו המקורי של משה היה קטן בהרבה מהחומש המוכר כיום יכולה להילמד גם מהפסוקים (דב' לא יא-יב) "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם, הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ... לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ". כשם שהכתיבה על אבנים יכולה ללמד על היקף קטן יחסית של הטקסט הנכתב, כך גם הקראת טקסט בפני כל העם. לא סביר שאדם יכול להקריא טקסט גדול ורב כמו התורה בפני עם שלם המתפרש על שטח עצום ושקולו ישמע בפניהם. בנוסף, הזמן הנדרש להקריא את כל ספר התורה כולו, על חמשת חלקיו, הוא כיממה שלימה ברציפות לפחות. קשה להניח שלזה התכוון מחבר הסיפור,שכל עם ישראל האזין במשך יממה רצופה לדברים שהוקראו. אך טבעי הדבר כי אי אפשר לקרא ספר כל כך גדול כמו התורה "נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל", כולל הנשים והטף. הציווי יוצא מתוך נקודת הנחה שהמדובר בספר תורה שהיקפו קטן בהרבה מהיקף ספר התורה הגדול המוכר לנו, ולכן אותו ניתן להקריאו באזני העם.

מקורות לעיון:
דברים פרק כז (הציווי על כתיבת כל התורה על אבנים מעידה על היקף קטן של טקסט)(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד:(ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: (ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד...:(ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:

דברים פרק לא(יא) בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:(יב) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:

יהושע פרק ח (ביצוע כתיבת משנה התורה על אבנים)(ל) אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל:(לא) כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיהֹוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים:(לב) וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(יהושע כתב רק את "אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה", ולא "אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" בהתאם לציווי בספר דברים)

סדר עולם רבה פרק יא (פרשנות של שנים עשר אבנים)"ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל (יהושע ד), ושדום בשיד, וכתבו עליהם התורה בשבעים לשונות, שנאמר וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו'"