כפילויות בסיפור המבול
הכפילויות בסיפור נוח הנן אותם מוטיבים החוזרים בסיפור פעמיים שלא לצורך, והסיבה לכך שהם נכתבו הן בגירסת הסיפור שבמקור היהויסטי והן בגירסה שבמקור הכהני, כפי שניתן לראות בדוגמאות אלו: בשני מקומות מתואר האל, כמי שרואה את רשעות הארץ והאדם, ביהויסטי (בר' ו ה) "וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ", ובכהני כהני (בר' ו יב) נאמר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה". בשני מקומות האל רוצה להשמיד את הבריאה (בר' ו ז) "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם...מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה", וכן (בר' ו יג) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי ... וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ". בשני מקומות מתואר כי נח מבצע את מה שהאל הורה לו לעשות (בר' ו כב) "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה" וכן (בר' ז ה) "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהֹוָה". בשני מקומות מתואר הציווי לבוא את התיבה (בר' ו יב-יח) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה...וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ" אל מול (בר' ז א) "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה", ההנמקות בכל מקור שונות עליה יורחב בהמשך. בשני מקומות מוזכר שילוח ציפורים (בר' ח ז) "וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ", וכן (בר' ח ח) "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". יש להעיר שגם שגם בסיפור גִּלְגָּמֶשׁ[1] הקדום לסיפור נח מופיעים מוטיבים רבים המשותפים לסיפור נח כולל שילוח הציפורים עורב ויונה, "הלכה היונה התעופפה/ מנוח לא נמצא לה, ותשוב אלי/ הוצאתי ואשלח סנונית/ ..הוצאתי ואשלח עורב/הלך העורב, ראה כי קלו המים/ אכל, ניתר פרח, ולא שב אלי"[2]
מקורות לעיון:
בראשית פרק ו (כפילות הבחנת האל ברעת הארץ במקור היהויסטי)
(ה) וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם:(ו) וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ:
בראשית פרק ו (כפילות הבחנת האל ברעת הארץ במקור הכהני)
(יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס:(יב) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ:
בראשית פרק ו (כפילות תאור ההחלטה להשמיד בגירסה היהויסטית)
(ז) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם:
בראשית פרק ו (כפילות תאור ההחלטה להשמיד בגירסה הכהנית)
(יג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ:
בראשית פרק ו (כפילות תאור ביצוע נח את אשר צווה לעשות במקור הכהני)
(יג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ...(כב) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה:
בראשית פרק ז (כפילות תאור ביצוע נח את אשר צווה לעשות במקור היהויסטי)
(א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה...:(ה) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהֹוָה
בראשית פרק ו (כפילות הציווי לנח לבוא אל התיבה במקור הכהני)
יב) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ...(יח) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ:
בראשית פרק ז כפילות הציווי לנח לבוא אל התיבה במקור היהויסטי)
(א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה:
- הסיפור על גִּלְגָּמֶשׁ מקורו במסופוטמיה הקדומה, בעיקר בעיר אוּרוּךְ (Uruk) שבשומר. הגרסאות הראשונות נכתבו בכתב יתדות על לוחות חֵמָר בשפה השׁוּמֵרִית כבר בראשית האלף ה־3 לפנה״ס, והאוסף השלם והמוכר ביותר הוא הגרסה האכַּדִית מן המאה ה־18–12 לפנה״ס, הידועה כ״אֶפּוֹס גִּלְגָּמֶשׁ״.
- ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, הוצאת עם עובד,1996, עמ' 282, להרחבה על הקשר בין סיפור המבול לתרבויות המזרח הקדום ראה בפרק "השפעות בין תרבויות".