הסתייגות מקיום מלאכים

חידוש תאולוגי נוסף של ספר דברים הינו שלילת קיומם של מלאכים. בכל ארבעת החומשים הראשונים, בראשית עד במדבר, מופיעה המילה "מַלְאַךְ" או "מַלְאַךְ יְהֹוָה" (עשרים וארבעה פעמים) כשהכוונה היא לדמות אלוהית כלשהי. מלאכים שונים חסרי שם ייחודי מתגלים באירועים שונים בסיפורי התורה והנביאים. כך למשל התגלה מלאך להגר שפחת אברהם (בר' טז ז), מלאך נוסף התגלה לאברהם (בר כב יא) ליעקב (בר' לא יא), למשה (שמ ג ב). על מלאך אחר סופר שהיה לו תפקיד חשוב ביותר בהוצאת בני ישראל ממצרים (שמ' כג כג). מול שפע מלאכים אלו, אין כל זכר למלאך בספר דברים. מכיון שהמילה "מלאך" ו"מלאכים" היתה מוכרת ולא ניתן היה להתעלם ממנה, ספר דברים יוצק תוכן חדש למילה זו, משמעות של שליחים (דב' ב כו) "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים...אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם". ספר דברים בכוונת מכוון מזכיר רק פעם אחת את המילה מלאכים וניראה שמטרה הנה פולמוסית דווקא, לצקת למילה "מלאך" משמעות חדשה שאינה מופיע קודם בתורה. אמור מעתה, החל מספר דברים, מלאך אינו דווקא ישות אלוהית שמיימית אלא רק שליח.

במסורות הישנות של עם ישראל ניתנה חשיבות לאותו המלאך שהביא את בני ישראל לארץ. על פי המסופר בספר שמות, בני ישראל חוייבו לציית למלאך זה, ואף הוזהרו מפניו כי הוא לא סולח לפשעים (שמ' כג כ-כא) "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". מלאך נוסף לבני ישראל בכיבוש סייע לבני ישראל כיבוש הארץ (שמ' לג ב) "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי".

לעומת כל המלאכים בשאר החומשים, ספר דברים סוקר את תולדות העם מאז יציאתו ממצרים ומתעלם לחלוטין מאותו המלאך שנגלה למשה, ושעליו נאמר שהוביל את בני ישראל במדבר, שמר עליהם במדבר ועזר בגירוש עמי כנען. התעלמות זו מהווה בעקיפין "גניזת" כל אותם סיפורים על מלאכים.

היעדרות זאת של כל המלאכים מעידה על ההבדל התיאולוגי המהותי בין ספר דברים לשאר החומשים השולל קיומם של מלאכים ורואה בהם חלק משלילת האלילות, כפי שמנסח את הדברים אלכסנדר רופא:

"המקורות העתיקים שקדמו לספר דברים הרבו לדבר על מלאך ה', המוליך את ישראל במדבר, מביא אותו לארץ ומגרש מפניו את העמים. ספר דברים הכיר את המסורות הללו, את חלקן לפחות, בכתב, והשתיק לגמרי את זכרו של המלאך. מסתבר שספר דברים משום קנאותו המונותאיסטית, שלל את האמונה בקיומם של מלאכים ההולכים בשליחות ה', או של משרתים אחרים העומדים לפניו בפמליה של מעלה. ההתנגדות לאמונה במלאכים משותפת לספר דברים ולספר כהנים, למרות כל ההבדלים שביניהם"^[1].