המקורות של המקורות
עד כה סקרנו את ארבעת המקורות, המקור היהויסטי, האלוהיסטי, הכהני, והדוייטרונימיסטי שבספר דברים, והרחבנו בעיקר בנוגע לספר דברים ולמקור הכהני. נעשה כעת הפסקה לרגע בשאלות התאולוגיות, נלך "אחורה בזמן" לתקופות קדומות בהרבה כדי לברר שאלה נוספת והיא מה היו המקורות של אותם "ארבעת המקורות". כלומר, מאילו טקסטים ספרותיים קדומים נארג כל מקור ומקור כשלעצמו. אך טבעי שתשובה לשאלה זו קשה עד בלתי אפשרית. יחד עם זאת, נוכל לנסות ולהתחקות אחר התהליך שיצר את המקורות, מה הסיבות להיווצרותם, ואילו מטרות הם נועדו לשרת.
בתקופות קדומות היו האגדות מסופרות בעל פה, יחד עם פרקי שירה ששיננו באירועים חגיגיים. גם כאשר עמים החליטו מאוחר יותר לספר את קורות עמיהם בצורה סדורה על הכתב, הם עדיין כתבו את הדברים באופן שיש בו כדי לרתק את דמיונו של הקורא, תוך שהאובייקטיביות בתיאור הדברים היתה פחות חשובה מאופיו ההיסטורי. הטבע האנושי זקוק יותר מכל, אז והיום, לאגדה, לסיפור מרתק. כל זמן שהסיפור היה נפוץ רק בעל פה, או נפוץ רק בקרב חלק מהעם, שהיה מנותק זה מזה ללא אמצעי תחבורה כמו היום, לא נוצרה התנגשות ישירה בין הגירסאות השונות, וממילא הסתירות בין המסורות השונות לא הורגשו. כל מי שסיפר את הסיפור היה יכול להוסיף או לגרוע מהגירסה שהגיע לאזניו ולשפרה כאוות נפשו, על פי תפיסת עולמו.
בפרק זה
- 11.1 העברת הסיפורים בעל פה טרם העלתם על הכתב
- 11.2 התלכדות סיפורים גרעיניים
- 11.3 אגדות אֶטְיוֹלוֹגִיּוֹת
- 11.4 אגדות פולחן
- 11.5 אגדות אֶתְנוֹלוֹגִיּוֹת
- 11.6 אגדות אֵטִימוֹלוֹגִיּוֹת
- 11.7 סיפור אחד לצורך כמה הסברים
- 11.8 התאמת הסיפורים לספרות הקודש
- 11.9 שינויים עקב המעבר לכתיבה- תופעת ה"חזרות"
- 11.10 יצירת כינויים מתחלפים לדמויות שבסיפור (אֶפִּיטֵט)
- 11.11 יצירתם של סיפורים חדשים אליגוריים או החדרת מוטיבים מטאפוריים בתוך הסיפור