שאלת קדימות המקורות- מי קדם למי

לאחר שמקור (D) עוגן לימי המלך יאשיהו, ניתן היה לתארך, ולו במשוער את שאר המקורות. ניתוח ספר דברים העלה כי הוא עושה שימוש במקורות השונים שקדמו לו, הוא מצטט מהם משלב אותם, ואף משנה אותם, ומכאן המסקנה שהוא מאוחר להם. ישנה הסכמה במחקר כי המקורות האלוהיסטי (E) והמקור היהויסטי (J) הינם הקדומים ביותר, כשמקור (E) קודם למקור (J) בכמה עשרות שנים. שאלת תיארוך המקור הכהני (מקור P) לא הוכרעה סופית ונדמה שהאמת אולי באמצע. המקור הכהני מכיל חומרים קדומים מימי בית ראשון אך גם טקסטים מימי הבית השני, בעיקר "ספר הקדושה" ("מקור "H) המתוארך לתקופה הפרסית (להרחבה ראה בפרק "המקור הכהני- "תורת הכהונה" מול "ספר הקדושה").

ניתן לומר כי כותבים רבים עומדים מאחורי המקורות השונים, אנשים שהשתייכו לחוגים שונים שחיו במקומות שונים ובזמנים שונים בארץ, וכך מתאר את הדברים אלכסנדר רופא:

"הספרות המקראית קמה ונוצרה לא על ידי מעמד אחד של סופרים, אלא על ידי חוגים מחוגים שונים: כוהנים חיברו ומסרו 'תורות', זקנים ושופטים יצרו חוקים ומשפטים', סופרים העלו על הכתב היסטוריה וסיפורת, נביאים אמרו את 'דבר ה'' ותלמידיהם רשמו אותו במגילות, משוררים חיברו מזמורים ותפילות, חכמים טיפחו ספרות משלים למיניה, ולבסוף עלו ובאו האפוקליפטיקאים. יש איפוא עושר וגיוון של יצירה, הן מבחינת זמנה והן מבחינת סוגיה הספרותיים"^[1].