השמטת בריאת האור והמאורות בסיפור השני

הבדל נוסף בין שני סיפורי הבריאה הינו שבסיפור הראשון מוקדש מקום מיוחד לבריאת האור, הוא היום הראשון (בר' א ג) "וַיְהִי אוֹר", ובנוסף לו גם בריאת ה"מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" ביום הרביעי. יש לשים לב לכך שלמאורות שנבראו ביום רביעי ישנו תפקיד "פקרטי", לשמש אותות לקביעת החגים ולוח השנה (בר' א יד) "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים", בעוד שמהותו של האור שנברא ביום הראשון נותרה מיסתורית הן בכך שלא מסופר מהיכן בקע והן לא מבחינת תפקידו בעולם.

לעומת זאת, בסיפור השני אין כל איזכור לבריאת האור כלל ועיקר כמו גם לא למאורות או גרמי השמים. הסיפור השני פותח במילים "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם", ואולם אין כל מידע ביחס לאור או למאורות, אלא רק למתרחש בארץ בלבד. הבדל זה יכול אולי גם ללמד על חשיבות מעמד החגים וחשיבותם בעיני המקור הכהני שאליו מיוחס סיפור הבריאה הראשון.

בראשית פרק א (בריאת האור והמאורות רק בסיפור הראשון)

(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: ... (יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:

בראשית פרק ב (התעלמות מהאור והמאורות בסיפור השני)

(ד) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: (ה) וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח...

שאלת ההבדלים והסתירות שבין שני סיפורי הבריאה הטרידו את מפרשי המקרא הקלאסיים, והפרשן הנודע אברבנאל הודה בכנות כי אינו מבין את סיבת כפל הסיפורים עד כדי כך שתהה אם האדם נוצר פעמיים. הפירושים שהוצעו על ידי פרשנים שקדמו לו, ושאליהם הוא מתייחס בפירושו, ניסו להסביר את כפל הסיפורים בכך שהסיפור הראשון היה סיפור הבריאה ללא ירידה לפרטי פרטים (כלשונם: "היה על דרך כלל"), ואילו הסיפור השני נועד לרדת לפרטים ("על דרך פרט"). פירושים אלו אינם מניחים את דעתו של אברבנאל והוא טוען כנגדם שאין זה דרכו של עולם שמספרים סיפור אחד פעמיים, פעם אחת על דרך הכלל ופעם שניה על דרך הפרט, וכלשונו (אברבנאל בראשית פרק ב) :

"וחז"ל קראו ספור בריאתו שנזכרה ביום הששי בריאה ראשונה והסיפור הזה יצירה שנית. ומי יתן ידעתי מדוע היה ההכפל הזה ואם היו לאדם שתי יצירות. ובבריתא של רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי כתב שנזכרה בריאת אדם ביום הששי דרך כלל וכאן נזכרה בדרך פרט והוא דעת המפרשים כולם. אבל עדין תישאר השאלה ולמה הוצרך הכתוב לספר בריאתו דרך כלל ודרך פרט? והיה די באחד מהם. אף כי לא מצאנו כזה בבריאת שאר הדברים לזוכרו דרך כלל ואחר כך דרך פרט".

לסיכום, חשיבותו של אסטרוק בניתוח סיפורי הבריאה היתה ביצירת "שיטת עבודה" מחקרית לבחינת הטקסט המקראי, שיטה שמשתמשים בה עד היום. אחד הכלים העיקריים בשיטה זו הינו בדיקת כפילויות של סיפורים או פסוקים, כאשר כל כפילות מלמד שיתכן שהמדובר במסורות נפרדות או טקסטים שמקורם בקבצים קדומים שהיו נפרדים זה מזה, ונבדלים זה מזה במסרים אותם בקשו להעביר. יישום שיטה מחקרית זאת על הסתירות והכפילויות שלאורך כל ספרי המקרא (ראה בפרק נפרד התייחסות לכך) הצביע על כך שהמדובר בשתי מסורות נפרדות ואף תפיסות תאולוגיות שונות. כלי עזר נוסף, בשיטה זו הינו בדיקת שמותיו השונים של האל ("אלהים" או "יהוה") כפי שהם מופיעים בכל סיפור וסיפור דבר שסייע בהתחקות אחר מקורו של הטקסט ושיוכו הספרותי.