סיפור "אשה אחות"-שלוש גירסאות

לשם המחשת קיומם של מקורות שונים בתורה נסקור בתור דוגמה שלושה סיפורים, מתוך דוגמאות רבות אחרות, המופיעים בגירסאות שונות. נפתח בסיפור "אשה אחות" החוזר ונשנה שלוש פעמים (!) בספר בראשית. עיקרו של הסיפור עוסק בלקיחת אשת אחת האבות על ידי המלך המקומי והחשש ממגע מיני אפשרי עימן. בשניים מהסיפורים גיבור הסיפור הוא אברהם (בר' יב י-כ, ובר' כ א-יח) ואילו בסיפור השלישי גיבור הסיפור הוא יצחק (בר' כו א-ט). בכל הסיפורים מופיעים אותם המוטיבים הגרעינים המשותפים כפי שנראה להלן:

המוטיב הראשון הנו הגעת אבי האומה למקום זר, המופיע בסיפור הראשון (בר' יב י) "וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה", בסיפור השני (בר' כ א) "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב" ובסיפור השלישי (בר' כו א) "וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים". המוטיב השני המשותף הנו הצגת האשה כאחות, בסיפור הראשון (בר' יב יג) "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ", בסיפור השני (בר' כ ב) "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא", ובסיפור השלישי (בר' כו ז) "וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי". המוטיב השלישי המשותף הנו לקיחת האשה על ידי המלך המקומי המביע עניין באשה. בסיפור הראשון (בר' יב טו) "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה", בסיפור השני (בר' כ ב) "וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה", בסיפור השלישי האשה אינה נלקחת אך הדבר עלול היה לקרות (בר' כו ח) "וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ...וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ". המוטיב הרביעי המשותף הנו התגלות השקר ותלונת המלך המנוסחת כשאלה, בסיפור הראשון (בר' יב יט) "לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא?", בסיפור השני (בר' כ י) "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?", בסיפור השלישי (בר' כו ט) "וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא?".

מוטיב חמישי המשותף רק לשניים מהסיפורים, הסיפור הראשון על אברהם והסיפור השלישי על יצחק, הנו פתיחת הסיפוריפ באותם המילים בדיוק, בסיפור הראשון (בר' יב י-יא) "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ", ובסיפור השלישי (בר' כו א) "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ". נראה שהעורך חש שהדמיון רב בין שני הסיפורים עלול לעורר סימני שאלה ולכן הוסיף בסיפור השלישי את ההערה כי המדובר ברעב אחר, נוסף על הרעב שהיה קודם (בר' כו א) "מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם"^[1].

הגרסאות הללו, כצפוי, נבדלות בשמות האלוהות המוזכרות בכל סיפור. בסיפור הראשון אודות אברהם שם האל המופיע בסיפור הנו יהוה (בר' יב יז) "וַיְנַגַּע יְהֹוָה אֶת פַּרְעֹה", ואילו בסיפור השני שגם הוא אודות אברהם, שם האל הנו אלהים (בר' כ ג) "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ". בסיפור השלישי אודות יצחק שם האלוהות שוב יהוה (בר' כו ב) "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה", והדבר מסביר את כפל הסיפורים. המדובר בכותבים שונים בעלי גירסאות שונות לאותו הסיפור הנוקטים בשם אלוהות הנבדלת זו מזו. מעניין שהעובדה שמופיעה כפילות באותו המקור עצמו (המקור היהויסטי, בסיפור הראשון אודות אברהם ובשלישי אודות יצחק) הנו דבר נדיר כשלעצמו.

ניראה שלא יכול להיות ספק שהמדובר בשלוש גרסאות של סיפור גרעיני אחד, ושניתן למיין אותן לפי המקורות השונים, יהויסטי ואלוהיסטי בעיקר לפי שמותיו של האל המופיעים בו. ואולם, עיון ספרותי מגלה כי ניתן לזהות הבדלים חשובים בין המקורות, וכי הם מתפלמסים האחד עם השני. המקור היהויסטי שבסיפור הראשון (בר' פרק יב) אינו חושש לספר כי אברהם משקר בנוגע לשרה אשתו, וששרה הופכת לאשת המלך וכבודה מחולל בכך בעצם לקיחתה לבית פרעה (בר' יב טו) "וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה". אם לא די בכך אברהם אפילו מרוויח מהתרמית בכך שהתעשר (בר' יב טז) "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים". לעומת זאת המקור האלוהיסטי (בר' פרק כ) מנסה להגן על כבוד שרה ולכן מדגיש שאברהם לא שיקר ולא הציג את שרה כאלותו בפני אחרים (בר' כ ב) "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא". כמו כן על פי המקור האלוהיסטי כבודה של שרה לא חולל בידי המלך (בר' כ ד) "וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ". שמירה על כבוד האבות מאפיין את המחבר האלוהיסטי גם בסיפור הגעת הגר למדבר כפי שניראה בהמשך.

מקורות לעיון:

בראשית פרק יב (הסיפור הראשון אודות סיפור אשה אחות במקור היהויסטי)

(י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:(יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:(יב) וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:(יג) אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:(יד) וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד:(טו) וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה: (טז) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים: (יז) וַיְנַגַּע יְהֹוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם:(יח) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא:(יט) לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ:(כ) וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ:

בראשית פרק כ (הסיפור השני אודות אשה אחות במקור האלוהיסטי)

(א) וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר:(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה:(ג) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל:(ד) וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:...(ז) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ: ...(ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי: ...(יד) וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ:

בראשית פרק כו (הסיפור השלישי אודות אשה אחות במקור היהויסטי)

(א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה:(ב) וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:...(ו) וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר:(ז) וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא:(ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:(ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ:..(יא) וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת:(יב) וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהֹוָה: