החלפת מילים קשות בקלות יותר
סוג אחר של שיבוש שייך למקרים בהם המעתיק בתקופה מאוחרת ניסה לפשט מילה שניראתה בעיניו בלתי מובנת, שגויה או מליצית מדי. במקום המילה המקורית שהיתה כתובה, שובצה מילה אחרת שהועדפה על ידו, מילה נרדפת הפשוטה יותר להבנה. יש לזכור רבים מהשיבושים מסוג זה מתוארכים לתקופה המאוחרת במאות שנים מאז הכתיבה המקורית, לאחר גלות ארוכה בבבל, כשהעברית המקראית כניראה היתה פחות שגורה בפי שבי ציון. כך מתאר שמואל אחיטוב את תהליך ההעתקה והשינויים:
"מדרך הטבע שבמהלך הממושך של העריכה, המסירה וההעתקה של הכתובים חלו בהם ידיים והם נשתנו, ועד שהגיעו לידינו כבר אין הם כבשעת נתינתם הראשונה. מקובל עלינו שהסופרים שערכו את ספרי המקרא, מסרום והעתיקום, השתדלו לדייק במלאכתם ולהיות נאמנים לכתוב שלפניהם. אבל קודם שנתקדשו הספרים ונחתמו, וכנראה גם לאחר מכן, חלו בהם שינויים, מחמת טעויות אנוש, ומהם שינויים מכוונים. השקפתם של הסופרים באשר לנאמנות לכתוב הייתה שונה מזו של החכמים בתקופת בית שני ולאחריו. הקדמונים לא חששו לשנות את הכתוב כשראו בכך צורך, כגון כשמצאו לנכון להחליף מילה נדירה או סתומה בחברתה"[1].
כך לדוגמה ניתן לראות כיצד המילה המליצית "סַבֻּנִי" (כלומר "סבבו אותי") המופיעה בפסוק (שמ"ב כב ו) "חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי", הוחלפה במזמור המקביל בספר תהלים במילה "סְבָבוּנִי" (תה' יח ו) "חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי", שהיא קלה יותר להבנה מהמילה "סַבֻּנִי".
דוגמה נוספת לשינוי מסוג זה ניתן לראות בצירוף "בַּעֲבוּר חֲקוֹר" המופיע בפסוק (שמ"ב י ג) "בַּעֲבוּר חֲקוֹר אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ", ובפסוק המקביל בדברי הימים (א יט ג) נכתב "בַּעֲבוּר לַחְקֹר", בתוספת ל', "בַּעֲבוּר לַחְקֹר וְלַהֲפֹךְ וּלְרַגֵּל הָאָרֶץ". גם המילה "וּלְרַגְּלָהּ" שבאותו פסוק מקורי בספר שמואל הוחלפה בניסוח פשוט יותר "וּלְרַגֵּל הָאָרֶץ" באותו הפסוק המקביל בספר דברי הימים.
דוגמה נוספת ניתן לראות כיצד הפסוק המקורי (שמ"ב כג יג) "וְחַיַּת פְּלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים", נכתב (דה"א יא טו) "וּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים". בעוד שהמילה "חיה" (לשון נקבה) הוחלפה במילה מחנה (לשון זכר), לא שונה בהתאמה הפועל "חֹנָה" בהתאם לכללי הדקדוק מנקבה לזכר, והושאר הפועל בלשון נקבה, "וּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים חֹנָה". כך גם למשל הומר הביטוי "זהב מוּפָז" שבפסוק (מל"א י יח) "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז", בביטוי "זהב טהור" (דה"ב ט יז) "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר".
מסיבה זו ניתן לשער כי גם המילה היחידאית "דֹּבְרוֹת" (מל"א ה כג) "עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם", הוחלפה בזמן כתיבת ספר דברי הימים לטובת המילה "רַפְסֹדוֹת" בפסוק (דה"ב ב טו) "וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם".
לעיתים השינוי נעשה במקרים בהם המעתיק (או העורך הספרותי) חשב שמצא מילה "טובה יותר" מהמילה שהיתה כתובה לפניו. כך למשל ניתן לראות בתיאור יהוה (יש' מה ז) כמי "עֹשֶׂה שָׁלוֹם- וּבוֹרֵא רָע". כשהועתק פסוק זה לאחת ממגילת קומראן נכתב כתב "טוב" במקום "שלום", "עֹשֶׂה טוֹב וּבוֹרֵא רָע", כי לדעתו המילה "טוב" היא המילה "הנכונה" בהיותה הפוכה למילה "רָע".
דוגמה נוספת לשינוי ניתן לראות בפסוק (יש' סה ב) "פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר". המילה "סורר" מופיע בדרך כלל רק כחלק מהצירוף סוֹרֵר וּמוֹרֶה כמו (דב' כא יח) "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ". אשר על כן, המעתיק של אחת ממגילות קומראן תיקן את הפסוק בישעיהו ל"פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם מוֹרֶה" אולי כי לא ראה במילה "סוֹרֵר" מילה היכולה לעמוד בפני עצמה. לעומת זאת, תרגום השבעים העדיף לשלב את שתי הגירסאות שהיו לפניו ("עַם סוֹרֵר" ו"עַם מוֹרֶה") ותרגם ל"פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר וּמוֹרֶה", כפי שחשב לנכון יותר.