הזיקה בין ספר ויקרא וספר יחזקאל

בספר יחזקאל, שהיה נביא וכהן כאחד, מובאים קטעים הזהים לגמרי לדברים הכתובים בספר ויקרא. שמו הנוסף של ספר ויקרא הינו "ספר כהונה", בהיותו עוסק בפולחן הכהני שבמקדש, וקיימת זיקה ברורה בין יחזקאל ל"ספר הקדושה" שבתוך ספר ויקרא^[1]. קיומם של פסוקים זהים, המצויים בשני ספרים אלו בלבד, מלמד על אופן היווצרותם של חלקים מספר ויקרא ועל הזיקה בין חוג הכהנים הירושלמי שעסק בכתיבת הספר לבין חוג "בני הנביאים" של יחזקאל הכהן ותלמידיו. נסקור להלן מספר דוגמאות לפסוקים הזהים בשני הספרים.

בספר ויקרא (יח ה) נאמר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", ובספר יחזקאל נאמר (כ יא) "וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם". עורך ספר יחזקאל אינו מציין אם המדובר בציטוט מהתורה או מהיכן מגיע הציטוט, כך שלא ברור מי קדם למי, הטקסט ביחזקאל או שמא הטקסט בויקרא.

הכתיבה הכהנית בתורה אינה מתמצית בספר ויקרא בלבד, אלא שזורה בכל חמשת החומשים. דוגמה נוספת לקירבה בין הטקסט הכהני שבספר במדבר לטקסטים בספר יחזקאל ניתן לראות בטקסטים העוסקים בקורבן התמיד (המילים הזהות מודגשות). וכך נאמר בספר במדבר (כח ג-ח):

"תַּקְרִיבוּ לַיהֹוָה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד, אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם: וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין עֹלַת תָּמִיד ...וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר...".

ואילו בספר יחזקאל נאמר (מו יג-טו):

"וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָּמִים תַּעֲשֶׂה עוֹלָה לַיּוֹם לַיהֹוָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ:(יד) וּמִנְחָה תַעֲשֶׂה עָלָיו בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר שִׁשִּׁית הָאֵיפָה וְשֶׁמֶן שְׁלִישִׁית הַהִין לָרֹס אֶת הַסֹּלֶת מִנְחָה לַיהֹוָה חֻקּוֹת עוֹלָם תָּמִיד:(טו) יַעֲשׂוּ אֶת הַכֶּבֶשׂ וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הַשֶּׁמֶן בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר עוֹלַת תָּמִיד".

הקטעים דומים מצד האחד בתכנם, אך בה בעת נבדלים אלו מאלו בפרטי פולחן שונים, "כבשים בני שנה" או כבש בן שנה"? קורבן רק בבוקר או גם " בין הערביים"? כמה סולת יש להקריב?. ושאלת השאלות, האם היה זה יחזקאל ש"שינה" ממה שכתוב בתורה, או שמא הוא העתיק את הנוסח שהכיר, מה שמלמד שבתקופתו ספר במדבר עדיין לא היה מגובש באופן סופי והתגבש לאחר זמנו.

על הזיקה בין ספר ויקרא ליחזקאל ניתן ללמוד גם מכך שספר ויקרא משתמש בביטויי לשון אשר רק הנביא יחזקאל, היחיד בכל ספרי המקרא, משתמש בהם. כך למשל, הצירוף הייחודי "להיות נמק בעוון" מופיע בכל המקרא אך ורק אצל יחזקאל (ד יז) "לְמַעַן יַחְסְרוּ לֶחֶם וָמָיִם ... וְנָמַקּוּ בַּעֲוֹנָם", כמו גם (יח' כד כג) "וּנְמַקֹּתֶם בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם וּנְהַמְתֶּם אִישׁ אֶל אָחִיו". המקום היחידי בכל התורה שמופיע ביטויי ייחודי זה הוא רק בספר ויקרא (כו לט) "וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם".

דוגמה נוספת לכך ניתן לראות בשימוש במילה הנדירה "בִּמְשׂוּרָה", מילה שבכל הנ"ך נמצאת פעמיים רק בספר יחזקאל (ד יא) "וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה", וכן (יח' ד טז) "וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ". מילה זו מופיעה פעם אחת נוספת בכל התורה, רק בספר ויקרא (יט לה) "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה".

בנוסף, ספר יחזקאל משתמש במטבעות לשון ייחודיות לספר ויקרא כמו "ללכת בחוקותי" המופיע בפסוק (ויקרא כו, ג) "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". ביטוי זה חוזר ביחזקאל (ה ז) "בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם". ביטוי ייחודי נוסף המופיע בספר ויקרא הינו "שליחת חיית שדה משכלת" ו"הבאת חרב", כפי שניתן לראות (וי כו כב) "וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם", וכן (וי' כו כה) "וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת", שני ביטויים ייחודיים אלו חוזרים בספר יחזקאל (ה יז) "וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ ... וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ".

דוגמה נוספת ניתן לראות בכך שספר יחזקאל משתמש באותו רעיון אכזרי של ענישת העם בכך שיאכלו את בשר ילדיהם. נאמר ביקרא (כו כט) "וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם", ורעיון זה חוזר ומופיע ביחזקאל (ה י) "לָכֵן אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם". על הרעיון הדוחה שבנים יאכלו בשר אבותיהם ספר ויקרא כניראה בחר לוותר.

כל הדוגמאות לעיל מתייחסות לחלקים מ"ספר הקדושה" של ספר ויקרא, מה שמחזק עוד יותר את המסקנה בדבר זיקתו של יחזקאל לאסכולת הכהנים הספציפית של ספר הקדושה^[2].