ספר במדבר ספר תהילים וספר דברי הימים- קוּמָה יְהֹוָה

אחת השירות המפורסמות שבתורה עוסקת בהעברת ארון הברית בעת הנדודים במדבר. שירה זו חוזרת בגירסאות שונות, בתורה, בספר תהלים ובספר דברי הימים. ניראה שבכל תקופה חשו הסופרים חופש פיוטי לשנות את השירה בהתאם לשינויים התיאולוגיים בתפישת עולמם. וכך מופיעה השירה בתורה (במ' י לה-לו):

"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה

קוּמָה יְהֹוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ

וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ

וּבְנֻחֹה יֹאמַר

שׁוּבָה יְהֹוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל".

בספר תהילים מקבלת שירה זו גירסה אחרת (תה' קלב ח-ט)^[1]:

"קוּמָה יְהֹוָה לִמְנוּחָתֶךָ,

אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ,

כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק,

וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ,

בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ".

גירסה שלישית המתבססת יותר על המזמור בתהלים נימצאת בספר דברי הימים והיא מושמת בפי המלך שלמה בעת חנוכת המקדש (דה"ב ו מא):

"קוּמָה יְהֹוָה אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ,

אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ,

כֹּהֲנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהִים יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה

וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב,

יְהֹוָה אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ

זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ".

הנה כי כן, לכותב או העורך המאוחר לטקסט המקורי היתה היכולת לשנות במעט את השירה בהתאם להקשר בו הדברים נכתבים. ניתן לשער את הסיבות להבדלים בין הגירסאות השונות של שירה זו. בספר במדבר השירה מיוחסת למשה והאל יוצא למלחמה באוייבים, וארון הברית היה יוצא לשדה המערכה^[2] ומכאן הצורך ב"קוּמָה יְהֹוָה וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ". בספר תהלים ודברי הימים אין זכר ל"אוייבים של יהוה" ולכן שונו המילים ל"קוּמָה יְהֹוָה לִמְנוּחָתֶךָ", אולי על רקע הכנסת ארון הברית למקדש שלמה. כזכור, לאחר המהפכה הדויטרונומיסטית "האויבים" נחשבו לשליחי האל שהם ככלי בידו להענשת עם ישראל^[3]. על פי תפישה זו האל האחד שולט בעולם, ואין לו "אויבים". בנוסף, מהפכת ספר דברים ביטלה לגמרי את מעמדו ה"מאגי" של הארון. על האמונה בכוחו המאגי של הארון ניתן לראות במסופר על נדודי בני ישראל במדבר כשהארון הולך לפניהם והוא זה ש"מחפש" ("לָתוּר") להם מקום מנוחה (במ' י לג) "וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהֹוָה, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה".

בנוסף, ספר דברי הימים שמאדיר את שושלת בית דוד, מוסיף את "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ". על השפעת ספר תהלים על בעל דברי הימים אומרת עתליה ברנר:

"ההשפעה של מזמור קלב הניכרת בפסוקים מא- מב אינה מקרית. השפעה של ספר תהלים על ספר דברי הימים בולטת גם במקומות אחרים... ואין זה מקרה, שכן עבודת הקודש היא יסוד חשוב בדברי הימים, ועיקר ההשפעה היא של מזמורים הנוגעים לדוד ולביתו (כגון תהלים עח, סח-עב; קלב, יא-יח, (ואשר בחירת דוד קשורה בהם בבחירת הציון למקום מושב האל"^[4].