השמטת מילים ללא הסבר הניראה לעין

אחת הדוגמאות המפורסמות להשמטת מילים שחסרונן בולט ניתן לראות בסיפור קין והבל (בר' ד ח) "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו: (כאן החסר מה אמר), וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ". לא נאמר בפסוק מה אמר קין להבל, כי הפסוק ממשיך מיד במילים "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה". המדובר כניראה בהשמטת מילים עקב שיבוש בהעתקה. חיזוק משמעותי למסקנה זו הינה העובדה שבשני "עדי נוסח", הנוסח השומרוני ותרגום השבעים, מופיעות המילים החסרות, כך שאחרי המילים "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו" נאמר "נלכה השדה", מה שמתאים להמשך הפסוק, "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה".

דוגמה נוספת לְחֶסֶר של מילה הינה הפסוק (שמ"א יג א) "בֶּן (כאן החסר מספר) שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ, וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל". שאול לא הומלך בגיל שנה, כי בעת משיחתו למלך כבר נחשב (שמ"א ט ב) "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם". ההסבר היחידי למילים "בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ" הינו שהמדובר בשיבוש בהעתקה. ניתן להניח בוודאות כי במקור היה מצויין בן כמה היה שאול במולכו, ואחרי המילה "בֶּן" הופיע מספר כלשהו, בדיוק כפי שמופיע במקומות דומים, כמו למשל (שמ"ב ה ד) "בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ, אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ". וכך מנסח את הדברים אמנון בזק:

"כיצד אפוא ניתן להבין את הפסוק? נראה, שיש לאמץ כאן את פירושו של ר' תנחום הירושלמי, שהפסוק כתוב באופן חסר, כשבמקור צריך היה להיות כתוב "בן X שנה שאול במלכו". ההנחה רוווחת במחקר היא שגילו של שאול היה כתוב באופן מטושטש, והמעתיק התכוון להשלים את הגיל ממקור אחר, אך מעולם לא עשה זאת; וכך הועתק הנוסח החסר מדור לדור, מבלי שגילו של שאול יושלם"^[1].

סוג נוסף של שיבוש הינו כאשר חסרות מילים או אותיות מסויימות מבלי שישנו הסבר מניח את הדעת לחסרונם של אותן המילים ונדמה שהטקסט לוקה בחסר. תופעה זו נקראת באופן כללי "פַּרַבְּלֶפְּסִיס" (Parablepsis), טעות הנובעת מ"קפיצת עֵין המעתיק" כאשר עינו של הסופר מדלגת בטעות ממקום אחד בטקסט למקום דומה אחר. לעיתים יכול להיות שההמעתיק דילג על מילים בעלי תחיליות זהות^[2], ולעיתים קורה שהמעתיק טעה ודילג מילים בעלי סיומת זהה^[3]. המילים הזהות אלו גורמת לעינו של המעתיק "לדלג" לקטע הבא שנדמה בעיניו לקטע שקדם.