שיבוש מסוג "שִׂכּוּל אוֹתִיּוֹת"

סוג נוסף של שיבוש נובע משִׂכּוּל אוֹתִיּוֹת, כלומר החלפת סדר האותיות של המילה מתוך היסח הדעת. עיון בפסוקים מקבילים במקרא מגלה מספר רב של שיבושים מסוג זה, כגון (שמ"ב כב מו) "וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם" במקום (תה' יח מו) "וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם", וכן (שמ"ב כג לא) "עַזְמָוֶת הַבַּרְחֻמִי" לעומת (דה"א יא לג) "עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי"^[1], וכן (דה"ב ט י) "עֲצֵי אַלְגּוּמִּים" במקום (מל"א י יא) "עֲצֵי אַלְמֻגִּים". לעיתים מסורת הכתיב השתבשה ומסורת הקרי באה לתקן (שמ"ב כ יד) "(כתיב שגוי) ויקלהו (תיקון בקרי) וַיִּקָּהֲלוּ וַיָּבֹאוּ", וכן (מל"א ז מה) "כָּל הַכֵּלִים (כתיב שגוי) האהל (תיקוי בקרי) הָאֵלֶּה", וכן שיבוש שמו של (מל"ב טו) "תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר" מלך אשור, כפי שכך נכתב מספר פעמים במקרא, לעומת הצורה המשובשת (דה"א ה ו) "תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר".

הכרת שיבוש מסוג זה מאפשרת לנו לפרש מילים סתומות או לא ברורות, כמו למשל (וי' כב כז) "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ", המילה "כֶשֶׂב" אינה ברורה, וניתן לשער כי כוונתו המקורית של הפסוק היתה ל"כֶּבֶשׂ".

דוגמה נוספת ניתן לראות (במ' יא לב) "וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו...וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה". לא ברור מה פשר "לשטוח" בהקשר זה. ניתן לשער כי המדובר בשיבוש, כך שהכתוב המקורי היה "וישחטו להם שחוט". פרשנות זו עולה בקנה אחד גם עם הפרשנות המסורתית המובאת בתלמוד (בבלי, יומא עה ע"ב) שם מועלית האפשרות לפרש את המילה כ"לשחוט" ("אל תקרי וישטחו אלא וישחטו").

דוגמה נוספת ניתן לראות בפסוק (דב' לא א) "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". הקושי בפסוק, והרי משה קודם הגיע ואחר כך דיבר, ולא הלך ואחר כך דיבר. סביר אפוא להניח כי המילה "וַיֵּלֶךְ" שובשה כך שבמקור היה כתוב "וַיְכַל", כלומר משה סיים לומר את פרשת התוכחה הקודמת, ואז פתח בדברים חדשים שנאמרו בנימה אישית (דב' לא א-ב) "וַיֵּלֶךְ (=ויכל) מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא". חיזוק לפרשנות זאת ניתן לראות עד הנוסח ספר דברים שנמצא בקומראן שם אכן מופיע הנוסח "וַיְכַל משה" כמו כפי שמוצע.

דוגמה נוספת ניתן לראות במילה (איוב טו יב) "וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ" כשהכוונה כנראה ל"ירמזון" (מלשון "לרמוז" או משמעות אחרת).

דוגמה נוספת ניתן לראות בשמה של העיר ערד ששובש ל"עדר", דבר שגרר אחריו ניקוד שגוי ("עֵדֶר") כפי שמופיע בפסוק (יהו' טו כא) "לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר". לפי מקומות היישוב שבאזור המוזכרים בפסוק נראה שכוונתו המקורית של הפסוק לעיר ערד שאכן נמצאת בשטח "מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה". ולהלן רשימת דוגמאות, שחלקן כבר הוזכר לעיל:

וְיַחְגְּרוּ-וְיַחְרְגוּ

שמואל ב פרק כב

(מו) בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם:

תהלים פרק יח

(מו) בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם:

הַבַּרְחֻמִי-הַבַּחֲרוּמִי

שמואל ב פרק כג

(לא) אֲבִי עַלְבוֹן הָעַרְבָתִי עַזְמָוֶת הַבַּרְחֻמִי:

דברי הימים א פרק יא

(לג) עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי:

אַלְמֻגִּים-עֲצֵי אַלְגּוּמִּים

מלכים א פרק י

(יא) וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה:

דברי הימים ב פרק ט

(י) וְגַם עַבְדֵי חירם חוּרָם וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים וְאֶבֶן יְקָרָה:

וַיַּעַשׂ-וַיּוֹשַׁע

שמואל ב פרק כג

(י) הוּא קָם וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים עַד כִּי יָגְעָה יָדוֹ וַתִּדְבַּק יָדוֹ אֶל הַחֶרֶב וַיַּעַשׂ יְהֹוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָעָם יָשֻׁבוּ אַחֲרָיו אַךְ לְפַשֵּׁט:

דברי הימים א פרק יא

(יד) וַיִּתְיַצְּבוּ בְתוֹךְ הַחֶלְקָה וַיַּצִּילוּהָ וַיַּכּוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיּוֹשַׁע יְהֹוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה:

כֶשֶׂב-כֶּבֶשׂ

ויקרא פרק כב

(כז) שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיהֹוָה:

וַיִּשְׁטְחוּ -וישחטו

במדבר פרק יא

(לב) וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַסְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה:

תלמוד בבלי, יומא עה, ע"ב:

"וַיִּשְׁטְחוּ אמר ריש לקיש: אל תקרי וישטחו אלא וישחטו מלמד שנתחייבו שונאיהן של ישראל שחיטה".

וַיֵּלֶךְ -ויכל

דברים פרק לא

(א) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל:

במגילת דברים מקומראן כתוב "וַיְכַל משה".

יִּרְזְמוּן - ירמזון

איוב פרק טו

(יב) מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ:

עֵדֶר -ערד

יהושע פרק טו

(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר:

שופטים פרק א

(טז) וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם:

כִּבְשָׂה-כִּשְׂבָּה

שמואל ב פרק יב

(ג) וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת:

ויקרא פרק ה

(ו) וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהֹוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ:

בראשית פרק ל

(מ) וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן:

ויקרא פרק יד

(י) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִם וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן:

שִׂמְלָה-ַשַּׂלְמָה

דברים פרק י

(יח) עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה:

תהלים פרק קד

(ב) עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:

בֶּהָלָה- בַלָּהָה

ישעיהו פרק סה

(כג) לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהֹוָה הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם:

ישעיהו פרק יז

(יד) לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ:

זְוָעָה- זַעֲוָה

ישעיהו פרק כח

(יט) מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה:

ירמיהו פרק טו

(ד) וּנְתַתִּים לזועה לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם:

דברים פרק כח

(כה) יִתֶּנְךָ יְהֹוָה נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ:

מַלְתְּעוֹת- וּמְתַלְּעוֹת

תהלים פרק נח

(ז) אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יְהֹוָה:

יואל פרק א

(ו) כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ:

עָיֵף- יָּעֵף

בראשית פרק כה

(כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף:

שמואל ב פרק טז

(ב) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל צִיבָא מָה אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמֶר צִיבָא הַחֲמוֹרִים לְבֵית הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב ולהלחם וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים וְהַיַּיִן לִשְׁתּוֹת הַיָּעֵף בַּמִּדְבָּר: