אתר זה רק בתחילת הבנייה, ולא עבר הגהה, עמכם הסליחה.

שערים נוספים יתווספו מעת לעת בשנה הקרובה

סיפור כפול על "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד"

100%

שני סיפורים קצרצרים מופעים בספר במדבר ובשניהם מסופר על "מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב" ששמע כי בני ישראל מגיעים. . וכך מתוארת הגירסה הראשונה (במ' כא):

(א) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי:(ב) וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהֹוָה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם:(ג) וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:

וכך מתוארת הגירסה השניה (במ' לג):

(מ) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(מא) וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה:

הזהות בין שני הפסוקים הפותחים את הסיפורים כמעט מוחלטת. בספר במדבר "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל", אך בסיפור הראשון מסופר שמלך ערד נלחם בישראל ואף לקח שבויים מהישראלים (וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי"). רק לאחר שבני ישראל נדרו "להחרים" את ערי כנען, הם הצליחו בקרב והחרימו את ערי כנען ("וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם"). לעומת זאת, בגירסה השניה לא מסופר מה קרה והסיפור נקטע בכך שמסופר שבני ישראל המשיכו בנדודיהם. הסיפור נקטע ולא מובן מה התרחש בעקבות כך שמלך ערד שמע על בואם של בני ישראל. מה יכולה להיות הסיבה לכפל זה?

לפי הצעתי, הסיפור הראשון הוא סיפור חינוכי ששבא ללמד על חשיבות החרם ליהוה בכך שעוזר בנצחונות נגד האוייבים כמו שניתן לראות בסיפור כיבוש יריחו[1], ובעיקר על החשיבות שב"החרמת" ערי כנען ברוח ספר דברים (ז א-ב) "כִּי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ ...וּנְתָנָם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם". בעל ספר במדבר יוצר בעצם "תקדים" היסטורי המשתלב עם רוח ספר דברים, ולפיו הוחרמו ערי כנען אחרי שנדרו להחרים. הדרך בה הוא עושה זאת הנה באמצעות שימוש בפסוק הפותח "סיפור ללא המשך" של הגירסה השניה והמקורית, "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד" וכו', ובונה לו סיפור המשך דידקטי המעביר את המסרים שאותם רצה להעביר [2].


  1. (יהו' ו יז) "וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהֹוָה"
  2. בניית סיפור אחד על בסיס סיפור קדום אחר הנה תופעה מוכרת במקרא, ועל כך יורחב בפרקים הבאים.