אתר זה רק בתחילת הבנייה, ולא עבר הגהה, עמכם הסליחה.

שערים נוספים יתווספו מעת לעת בשנה הקרובה

פסוקים זהים: "העתקות ספרותיות"?

גודל הטקסט:

100%

בפרק זה נעסוק בפסוקים דומים עד כדי זהות כמעט מוחלטת המצויים בספרי המקרא השונים. המדובר במעין "גלגולים" של טקסטים מקראיים ש"נדדו" ממקור אחר ומצאו את דרכם, כמעט מילה במילה, לספר אחר. סביר כי קטעים ספרותיים קטנים אלו "אומצו" על ידי כותבי ועורכי ספרים שונים במקרא "שניכסו" אותם לתוך ספריהם. יתכן והמניע היה ליצור "פולמוס" סמוי כנגד האחר, או שהמניע היה "לאמץ" קטע ספרותי יפה וייחודי ולתת לו מסגרת בהקשר אחר. יתכן להציע כי חלקם של הטקסטים היה כתוב על פיסת קלף שמקורה לא היה ידוע והיה צורך לשבץ אותו במקום מסויים כדי שלא ילך לאיבוד. באותם הימים הספרות נכתבה על מגילות קלף, חלקן קטנות מאוד, ובְּצוֹק הָעִתִּים נדדו לעיתים, בדרך לא דרך, ממקום למקום בתרמילם של הפליטים בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ, ולא תמיד היה ברור מה המקור של אותו הקטע. תְּנָאֵי שימור הטקסטים היו קשים בתקופות של חורבן, מסעות כיבושים, הרס ערים ומקדשים על ידי האימפריות, וטלטלות דרך קשות שהביאו לכך שהמגילות השונות שהועברו ממקום למקום, הושחת בחלקן ונשאר מהן רק שורות אחדות שחשוב היה לשבצם באחד מהספרים על מנת שלא יאבדו. במילים אחרות, יתכן ואותן הכפילויות וה"העתקות" מעידות על פעולת הצלה ספרותית, וזאת באמצעות שיבוץ הקטעים באחד הספרים, ולאו דווקא "גניבה" ספרותית.

בנוסף יש לזכור שבמשך תקופה של כמעט אלף שנה היו קטעי המקרא השונים בגדר "טקסט חי", כלומר עדיין בשלבי התהוות, תוך שהם נמסרים בעל פה, בעיקר קטעי השירה שבהם. מאוחר יותר הדברים נכתבו על מגילות שונות ששימשו השראה זה לזה. אך טבעי הדבר כי נעשו שינויים, לעיתים מתוך רצון לשפר את היצירה, לחדש בה דבר מה, לחדד או לתקן את המסר הגלום בה. לא ניתן לשלול כי יתכן והמניע בחלק מהמקרים היה רצון להביא לידי ביטוי את יכולותיו הספרותיות של המעתיק הכותב^[1].

כך או אחרת, כל אותם הקטעים הכפולים שבמקרא יכלים להמחיש את ידה של העריכה הספרותית באיסוף הקטעים ועריכתם אל תוך ספרי המקרא.

אחת הדוגמאות לשני קטעים הזהים כמעט לגמרי והמופיעים בשני ספרים שונים היא הסיפור על כָּלֵב ועַכְסָה בתו, המופע גם בספר יהושע וגם בספר שופטים. לאור הדמיון הכמעט מוחלט בין שני הקטעים סומנו באותיות מודגשות רק ההבדלים הדקים שביניהם:

יהושע פרק טו

(טז) וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה:(יז) וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה:(יח) וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ:(יט) וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת: פ

שופטים פרק א

(יב) וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה:(יג) וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה:(יד) וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ:(טו) וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית: פ

בפרק זה יוצגו רק "על קצה המזלג" דוגמאות רבות של גלגולי טקסטים מקראיים, ללא העמקה יתירה בהם, וזאת כדי ליתן בפני הקורא ההזדמנות להעמיק בעיון בכל דוגמה ודוגמה אם ירצה בכך. אין כל צורך לעבור על כל הדוגמאות, רק אם ממש נהנים. ולהלן הדוגמאות:

להרחבה בנושא זה ראה עמנואל טוב, ביקורת נוסח המקרא, ספרית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים, תש"ן, עמ' 7.