ציטוט פסוקי שירה לתוך ספר תהלים
תופעה מעניינת נוספת ניתן לראות כיצד שורה או שורות בודדות מפרקי שירה שונים מרחבי ספרי המקרא, משובצים בספר תהלים. כאמור לעיל, המדובר ב"העתקת" המילים או אף הפסוק ללא כל איזכור או הפניה למקורו הספרותי הקדום, או איזכור לכך כי המדובר בציטוט, איזכורים בנוסח (יהו' ח לא) "כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר...", או (מל"א ב ג) "כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה". נסקור להלן מספר דוגמאות.
בספר שמות פרק ג' מסופר כי האל התגלה למשה בשמו "יהוה" ואמר לו (שמ' ג טו) "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר". ספר תהלים משבץ פראפרזה של פסוק זה במזמור תהילה ליהוה (תה' קלה ה-יג) "יְהֹוָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְהֹוָה זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר". "שְּׁמִי" הפך ל"שִׁמְךָ", ו"זִכְרִי" הפך ל"זִכְרְךָ".
דוגמה מעניינת נוספת לאימוץ נוסחה ספרותית תוך עריכת שינויים בה, ניתן לראות בפסוק ממגילת איכה המופיע בשינוי בספר תהלים. במגילת איכה (ג ו) נאמר "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם", ובתהלים (קמג ג) נאמר "כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי...הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם". משורר מזמור קמג בתהלים הרחיב את הפסוק המקורי בספר איכה (באמצעות בהוספת מילים בראש הפסוק שבמזמור), וכמו כן הפך את סדר המילים, במקום "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" כתב "הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים". עבודה ספרותית מובהקת.
דוגמה נוספת ניתן לראות בפסוק ממזמור בספר שמואל ששובץ בתוך מזמור שונה בספר תהלים, תוך עריכת שינויים ספרותיים קלים. בספר שמואל (א ב ח) נאמר "מֵקִים מֵעָפָר דָּל/ מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן/ לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים/וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם". לעומת זאת, בספר תהלים (קיג ז-ח) נאמר "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל/ מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן/ לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים/ עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ". בספר תהלים הוספו המילים "עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ" אחרי המילים "לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים", וכמו כן המילה "מֵקִים" הפכה להיות "מְקִימִי", ו"לְהוֹשִׁיב" הפכה "לְהוֹשִׁיבִי".
הסיבה לשינוי התחבירי הזה נועדה להתאים את המילים לתפילת היחיד בגוף ראשון בספר תהלים.
פסוק נוסף באותו הפרק בספר שמואל זכה לעיבוד אמנותי מעניין. בספר שמואל (א ב ה) נאמר "עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה", ואילו בתהלים (קיג ט) נאמר "עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה". ניראה כי המילה "עֲקָרָה" שונתה ל"עֲקֶרֶת הַבַּיִת", ואילו "וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה", הפכה להיות "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה", כלומר שימוש במוטיבים זהים אך במשמעות הפוכה.
ניתן לראות דוגמה נוספת הממחישה את השראת פסוקי התורה על קטעים מקראיים מאוחרים, בגלגול הפסוק (שמ' יב כט) "וַיהֹוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". פסוק זה היווה השראה לפסוק בתהלים (עח נא) "וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם/ רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם".
פסוק זה מספר שמות נרמז במזמור בנוסף בתהלים, עם סיפא שונה (תה' קה לו) "וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם". ההבדל בין "רֵאשִׁית אוֹנִים בְּאָהֳלֵי חָם" לבין "רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם" נובע מהוספת המילים "בְּאָהֳלֵי חָם". מצרים היא "נחלת" בני חם, ואת זה הוסיף בעל מזמור עח.
מכל האמור עולה כי היה מקובל שימוש חוזר במסורת שירית קדומה או עשיית שימוש בקטע שירי שהיה כבר מוכר בציבור. באמצעות השיר החדש רמזו לטקסט העתיק והמוכר והוסיפו עומק למשמעות.