כפל סיפור המנורה

דוגמה לטקסט המועתק בצורה כפולה אך בשינויים קלים ניתן לראות בסיפור עשיית המנורה. המדובר בתשעה פסוקים שלמים החוזרים בצורה זהה, כמעט מילה במילה, תוך שהם מנוסחים בפעם האחת בלשון ציווי (שמ' כה לא) "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר", ובפעם השניה כתיאור הפעולה לאחר הביצוע (שמ' לז יז) "וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר". חוץ משינויים קלים אלו, הטקסט הארוך הזה נכפל בצורה זהה בשני פרקים שונים. וכך מתואר הציווי על בניית המנורה בסיפור הראשון (שמ' כה לא-לט)

(לא) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ:(לב) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי:(לג) שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה:(לד) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:(לה) וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה:(לו) כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר:(לז) וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ:(לח) וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר:(לט) כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה:

וכך מתוארת בניית המנורה כמעט באותם המילים בסיפור השני (שמ' לז יז-כה):

(יז) וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ:(יח) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי:(יט) שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה:(כ) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:(כא) וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִמֶּנָּה:(כב) כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה הָיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר:(כג) וַיַּעַשׂ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר:(כד) כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ: (כה) וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו:

מדוע נכפלים שוב כל התיאורים? הרי ניתן היה להסתפק ולכתוב בפעם השניה "וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה", כפי שמקובל לעתים במקרא. לפי הפרשנות המקובלת, החזרה המילולית היא אמצעי ספרותי להדגשת הציות המושלם. החזרה אינה נובעת משני סיפורים שונים, אלא מאפיין של סגנון הכותב הכוהני. הדבר תואם גם את המסמכים המנהליים או טקסיים מהמזרח הקדום. יחד עם זאת, יתכן לדעתי, וזו הצעה בלבד, שישנו כאן פולמוס סמוי בין שני הקטעים בשאלה כמה פעמים יש לשבץ בסיפור את המילה "מנורה" על הטיותיה השונות. בגירסה הראשונה (שמ' כה) המילה מוזכרת שבע פעמים, מספר טיפולוגי המסמל קדושה. ואילו בגירסה השניה (שמ' לז) המילה מנורה מוזכרת רק ששה פעמים, אולי כדי לסמל את ששת הקנים שיצאו ממנה ("על "שִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ"). יחד עם זאת, לא ניתן לשלול את האפשרות לפיה לידי העורך המאוחר הגיעו שני הנוסחים הללו של תאור עשיית המנורה, והוא בחר להותיר את שניהם, תוך שהוא "מפריד" ביניהם ומשבץ כל אחת מהגירסאות בפרק אחר.