זהות בין עובדיה לעמוס-"שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע"
שני קטעי נבואה העוסקים בממלכת אדום ניתן למצוא בספר עובדיה ובספר ירמיהו, כשרק הבדלים קלים מבדילים ביניהם. שני הקטעים פותחים בשמועה שנשמעה (יר' מט יד) "שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה וְצִיר בַּגּוֹיִם שָׁלוּחַ, הִתְקַבְּצוּ וּבֹאוּ עָלֶיהָ וְקוּמוּ לַמִּלְחָמָה", לעומת (עוב' א א) "שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהֹוָה וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח, קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה". ובהמשך (יר' מט טו) "כִּי הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם, בָּזוּי בָּאָדָם", לעומת (עוב' א ב) "הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם, בָּזוּי אַתָּה מְאֹד".
הדמיון בין שתי הנבואות של שני הנביאים השונים ממשיך גם בשני הפסוקים הבאים (יר' מט טז) "תִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אֹתָךְ, זְדוֹן לִבֶּךָ שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, תֹּפְשִׂי מְרוֹם גִּבְעָה, כִּי תַגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ, נְאֻם יְהֹוָה", לעומת (עוב' א, ג-ד) "זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ, אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהֹוָה".
בכל אחד מספרי הנביאים מוצגים הדברים כמקוריים של אותו הנביא שבספרו הדברים כתובים ואינם מוזכרים כציטוט מדברי נביא אחר. מהדמיון הרב עד כדי זהות בין קטעי נבואה האלו ניתן גם כאן להסיק על מחבר אחד שכתב את הדברים ושדבריו נדדו לספר אחר. על השאלה איזה נביא קדם בכתיבת נבואה זו ניתן להשיב האמצעות בחינת "תקינותה" הספרותי, כפי שמנסח את הדברים יצחק אבישור:
"הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד- שתי הנבואות, זו של עובדיה וזו של ירמיהו, מקורן בנבואה קדומה שאולי היה בה איזון מבחינת הקצב... שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע תֹּפְשִׂי מְרוֹם -הכתוב שבירמיה הוא שתי צלעות מאוזנות מבחינת מקצבן, שמרכיביהן חופפים זה לזה בצורה סימטרית...ניראה שהנוסח בעובדיה נשתבש, והנוסח שנשתמר בירמיה עדיף, יתכן שֶׁהַקְבָּלָה זו יש בה כדי ללמדנו איזהו הנוסח המקורי, ההגיוני, ואיזהו העיבוד והשינוי. ההקבלות הסימטריות שבירמיהו מעידות על נוסח ראשוני"[1].
להלן שתי הנבואות:
ירמיהו פרק מט
(יד) שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה וְצִיר בַּגּוֹיִם שָׁלוּחַ הִתְקַבְּצוּ וּבֹאוּ עָלֶיהָ וְקוּמוּ לַמִּלְחָמָה:(טו) כִּי הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָּאָדָם:(טז) תִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אֹתָךְ זְדוֹן לִבֶּךָ שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע תֹּפְשִׂי מְרוֹם גִּבְעָה כִּי תַגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהֹוָה:(יז) וְהָיְתָה אֱדוֹם לְשַׁמָּה כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכּוֹתֶהָ:(יח) כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה וּשְׁכֵנֶיהָ אָמַר יְהֹוָה לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם:
עובדיה פרק א
(א) חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה לֶאֱדוֹם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהֹוָה וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה:(ב) הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד:(ג) זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ:(ד) אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהֹוָה:(ה) אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה אֵיךְ נִדְמֵיתָה הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת: