שיבושי הכפלה או החסרה של אות או מילה

אחד מסוגי השיבושים הינו הוספת אות או מילה, שיבוש המכונה במחקר "דִּיטוֹגְרַפְיָה". כאשר הוחסרה אות או מילה הדבר מכונה "הַפְּלוֹגְרַפְיָה". המדובר בשיבושים הנובעים מטעות אנוש של המעתיק עקב הסחת דעת שהביאה אותו להכפיל או להחסיר בשגגה. כך לדוגמה (במ' ח טז) "כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", הכפלת המילה "נְתֻנִים" כשאין הסבר לשוני או ענייני להכפלה זו לצורך הבנת הפסוק. דוגמה נוספת ניתן לראות (יש' לה ח) "וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל, וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ", המילה "וָדֶרֶךְ" מוכפלת. חיזוק לכך שהמדובר בשיבוש הינו שבנוסח קומראן המילה "וְדֶרֶךְ" נכתבה רק פעם אחת ("וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ"). דוגמה נוספת ניתן לראות בהכפלת המילה "יָהּ" (יש' לח יא) "אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים". חיזוק לכך שהמדובר בשיבוש ניתן לראות שבנוסח המקביל במגילות קומראן מופיעה המילה "יָהּ" פעם אחת ("אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים"). יתכן ודוגמה נוספת ניתן לראות בפסוק (יש' ו ג) "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת", המילה "קדוש" שלוש פעמים, ואולם קשה לקבוע האם המדובר בשיבוש, או שמא המדובר רק בצורת ביטוי ספרותית, במיוחד לאור העובדה שבאחד מנוסחי מגילות קומראן כתובה המילה "קדוש" רק פעמיים ולא שלוש. דוגמה נוספת ניתן לראות בפסוק (יר' נא ג) "אֶל (קרי) יִדְרֹךְ (כתיב) ידרך הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ", האותיות "ידרך" מוכפלות. בעלי "תיקון הסופרים" הבחינו בהכפלה מיותר של המילה "יִדְרֹךְ" וניסו לתקן הכפלה זו בכך שאחת מהן החשיבו ל"כתיב ולא קרי", ולכן המילה השניה שמוכפלת אינה נהגית כלל. כאמור, המדובר בדִּיטוֹגְרַפְיָה, הכפלת מילה שלא לצורך. המעתיקים המאוחרים לא "העזו" למחוק את המילה המיותרת, וזאת לאחר שנוסח הטקסט כבר התקדש, ולכן בחרו לפתור את הבעיה בצורה של "כתיב וקרי".

דוגמה נוספת ניתן לראות בפסוק (שמ"ב ו ב) "אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהֹוָה צְבָאוֹת", בו ממוכפלת המילה "שֵׁם", ויתכן גם בפסוק (יש' ו ב) "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד", בו מוכפלות המילים "שֵׁשׁ כְּנָפַיִם". את סוגי השיושים הללו מתמצת יעקב חיים טיגאי כדלקמן:

"הרבה חילופים נוצרו כתוצאה מטעויות מעתיקים בגלל אותיות דומות בצורתן, שיכול אותיות, דִּיטוֹגְרַפְיָה (כתיבה כפולה) או הַפְּלוֹגְרַפְיָה (השמטת אחת משתי אותיות או משתי מילים זהות רצופות), הוֹמוֹיוֹטֶלֶאוּטוֹן (קפיצת העין הנגרמת על ידי דמיון הסופיות הזהות של התיבות, השמטה בגלל סיום שווה), הבנה שגויה שגויה של אות כאילו היא קיצור, וכדומה. יש שינויים מכוונים הבאים להתאים את הנוסח לכתובים אחרים"^[1].

הכפלה שלא לצורך יכולה להיות של מספר מילים רצופות. כך לדוגמה (שמ' ל ו) "וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת, לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה", הכפלה שלא לצורך של המילים "לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת", תוך שהמילה "הַפָּרֹכֶת" חוזרת כ"הַכַּפֹּרֶת", ואולי המדובר ב"שיכול אותיות", "הַפָּרֹכֶת"-"הַכַּפֹּרֶת", בהתחשב בעובדה שלא היתה פרוכת "עַל אֲרֹן הָעֵדֻת". חיזוק למסקנה זו ניתן לקבל מ"עֵד נוֹסַח"^[2], ספר התורה השומרוני, שבו אין את ההכפלה הזאת של המילים.

דוגמה נוספת ניתן לראות בפסוק (וי' כ י) "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת, אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת", המילים "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת" מוכפלות שלא לצורך, ולהלן הדוגמאות^[3]:

הכפלת המילה "נְתֻנִים"

במדבר פרק ח

(טז) כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אֹתָם לִי:

הכפלת האותיות "רגל"

ישעיהו פרק כו (ו) תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים:

ישעיהו פרק כובנוסח קומראן:

"תרמסנה רגלי עניים פעמי דלים".

הכפלת המילה "יַשְׁפִּילֶנָּה"

ישעיהו פרק כו

(ה) כִּי הֵשַׁח יֹשְׁבֵי מָרוֹם קִרְיָה נִשְׂגָּבָה יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר:

(נוסח קומראן:"כִּי הֵשַׁח יֹשְׁבֵי מָרוֹם קִרְיָה נִשְׂגָּבָה יַשְׁפִּילֶנָּה עַד אֶרֶץ יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר".

הכפלת המילה "וָדֶרֶךְ"

ישעיהו פרק לה

(ח) וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא וְהוּא לָמוֹ הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים לֹא יִתְעוּ:

ישעיהו פרק לה בנוסח קומראן

(ח) "וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ".

הכפלת המילה "יָה"

ישעיהו פרק לח

(יא) אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל:

ישעיהו פרק לח בנוסח קומראן

(יא) "אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים"

הכפלת המילה "יִדְרֹךְ"

ירמיהו פרק נא (יִדְרֹךְ ידרך כשאחת אינה נהגית)

(ג) אֶל (קרי) יִדְרֹךְ (כתיב) ידרך הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ וְאֶל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ וְאַל תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ:

השמטת או הוספת ך' (מַשׁ-מֶשֶׁךְ)

בראשית פרק י (כג) וּבְנֵי אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ:

דברי הימים א פרק א

(יז) בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ:

השמטת ב' או הוספת ב' ("מְרִיב-מְרִי")

דברי הימים א פרק ט - (מ) וּבֶן יְהוֹנָתָן מְרִיב בָּעַל וּמְרִי בַעַל הוֹלִיד אֶת מִיכָה:

השמטת או הוספת מ' ("הַשָּׁלִשִׁי- הַשָּׁלִישִׁים")

שמואל ב פרק כג

(ח ) אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ העצנו הָעֶצְנִי עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אחד אֶחָת:

דברי הימים א פרק יא

(יא) וְאֵלֶּה מִסְפַּר הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד יָשָׁבְעָם בֶּן חַכְמוֹנִי רֹאשׁ (כתיב) השלושים (קרי) הַשָּׁלִישִׁים הוּא עוֹרֵר אֶת חֲנִיתוֹ עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת: