נבואה אחת לשני נביאים? "בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים"
בספר ישעיהו מופיעה אחת הנבואות המפורסמות ביותר בעולם, המתארת את בית יהוה באחרית הימים והעמים השונים הנוהרים אליו. פסוקים אלו, אגב, חקוקים בבניין האומות המאוחדות בעיר ניו יורק. המדובר בנבואה באורך שלושה פסוקים הזהים מילה במילה ומופיעים בשני ספרי נביאים שונים, האחד בספר ישעיהו והשני ספר הנביא מיכה. בספר ישעיהו נאמר (ב ב-ד):
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים ...וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה ... כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם... לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
בספר מיכה (ד א-ג) נאמר:
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים ...וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה ... כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם...לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה".
גם כאן, לא נדע למי זכויות היוצרים על פסוקים יפים אלו העוסקים בשלום עולמי ואחוות עמים, למיכה או לישעיהו. יש לשים לב כי קיימים הבדלים קלים בנוסח, "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה", כגירסת ישעיהו, לעומת "לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה" כגירסת מיכה. הבדלים זניחים מסוג זה מזכירים את סוג ההבדלים בסידורי התפילה בין נוסחי התפילה השונים בין העדות השונות, שגם בהם קיימים הבדלים זעירים בניסוח מסוג זה. הסיבות להבדלים יכולות לנבוע משיבושים הנובעים מהעתקות בכתבי יד יחד עם טלטלות הנדודים ואולי גם עם שינויים שנעשו על ידי אחד המעתיקים על דעת עצמו, כפי שמתאר יאיר זקוביץ:
"שגגות מעתיקים, תעתועי הזיכרון ושינויים מכוונים שֶׁבַּתֹּכֶן ובצורה גרמו אפוא לחוסר אחידות בין כתבי היד העבריים השונים ואלה נתגלגלו לעדי הנוסח השונים, עבריים כלועזיים...העדר האחידות שהלך ופשה בין כתבי היד המתרבים והולכים עורר את הצורך בהטלת אחדות...ההכרעה בין הגרסאות החלופיות נעשתה על דרך "אחרי רבים להטות"[1].
האמנם במקרה זה המדובר ב"העתקה ספרותית" או "התגלגלותו" של טקסט זהה לשני עורכים שונים? קיימת דעה במחקר כי המדובר בפולמוס גלוי בין שני הנביאים בשאלה עד כמה יהוה הינו האל הלאומי של עם ישראל בלבד או הוא אל "אוניברסלי" של כל העמים. מקריאת הפסוקים "יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים ...וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים" עולה גישה "קוסמופוליטית" של האלוהות. כנגד גישה זו מתמלמס הנביא מיכה עם עמדה זו, בכך שהוא קודם "מעתיק" את הנבואה אבל מוסיף בסופה פסוק נוסף המביע עמדה בדלנית (מיכה ד ה) "כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד". פסוק זה אינו מופיע בנבואתו של ישעיהו. לשיטתו של הנביא מיכה, למרות שעמים רבים הולכים לבית יהוה, הרי שעדיין, כל עם הולך "בשם אלוהיו", ואילו יהוה הוא רק אלוהי ישראל. זו הסיבה לדעת חלק מהחוקרים לכפילות הפסוקים המשותפים לשני הנביאים. הם הועתקו מדברי ישעיהו רק כדי להתפלמס עם העמדה המובעת בהם. וכך מנסח את הדברים יאיר זקוביץ:
"נבואת אחרית הימים בישעיה ב, ב-ד חוזרת כמעט מלה במלה בנבואת מיכה ד, א-ג, בשינויים סגנוניים קלי ערך...דומה כי זכות היוצרים על נבואת אחרית הימים אכן שמורה לישעיהו. נדמה שמיכה מצטט את נבואת ישעיהו כדי להתנגד לה ולהקנות לה תפנית חדשה... פס' ה במיכה יוצר בגלוי את ההפרדה בין הגויים לבין ישראל- לא עוד נבואה אוניברסלית, אלא נבואה לאומית מובהקת"[2].
כך מובאות שתי הנבואות במלואן:
ישעיהו פרק ב
(ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם:(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם:(ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה:
מיכה פרק ד
(א) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים:(ב) וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם:(ג) וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה:
- יאיר זקוביץ, התנ"ך, מהפכת אלוהים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תש"ף, עמ' 265. על דברים ברוח זו הוא חוזר במילים "נבואת ישעיהו הופנתה כמובן אל בני דורו של הנביא, ולא ייפלא איפה שלא הכל היו נכונים לאמץ את גישתו המהפכנית: מיכה, בן דורו של ישעיהו, מצטט את הנבואה (מיכה ד, א-ג) מפני שהוא מבקש להתפלמס עימה...ובמילותיו שלו מציג את העמדה הבדלנית המקובלת- אלוהי ישראל לעם ישראל" (יאיר זקוביץ, התנ"ך, מהפכת אלוהים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תש"ף, עמ' 149).
- יאיר זקוביץ, מבוא לפרשנות פנים מקראית, רכס הוצאה לאור,1992, עמ' 81.