הבדלים בין תארי האל?- "אֵל רַחוּם ... וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת"

בשני מקומות מיוחסת למשה אמירת "תארי האל" המכונים במסורת היהודית "שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת (או "י"ג" מידות), האחד קשור לחטא העגל, בו האל זעם על עשיית העגל, שם נאמר (שמ' לד ד-ז):

(ד) וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים: (ה) וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:(ו) וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהֹוָה, יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: (ז) נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים".

המקום השני קשור לחטא המרגלים בו האל זעם על המרגלים שהוציאו דיבת הארץ רעה ומשה משכנע את האל שלא להעניש את העם (במ' יד יז-כ):

(יז) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר:(יח) יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:(יט) סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:(כ) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:

השוואת מידות האל בשני הסיפורים הללו, ספר שמות מול ספר במדבר, מגלה שבספר במדבר חסרות המילים "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן", "וֶאֱמֶת", "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים", "וְחַטָּאָה" ו"וְעַל בְּנֵי בָנִים", כמו כן השם " יְהֹוָה" מופיע רק פעם אחת ולא פעמיים. סביר להניח כי גירסאות שונות לתארי האל רווחו באותם הימים, וכל סופר העלה את התארים שהכיר בתקופתו. כמו כן ניתן להניח כי גירסת ספר שמות הארוכה יותר היא גם המאוחרת ביותר ומכילה יותר מכולן תארים לאל. סיפור "חטא העגל" נחשב בחקר המקרא לסיפור שעריכתו מאוחרת, שייעודו פולמוס סמוי כנגד "פולחן העגלים" שרווח בממלכת ישראל בבית אל ובדן במשך מאות בשנים^[1]. "פולחן העגלים" היה נחשב בישראל כלגטימי וראוי, בעוד שהיה "מֻקְצֶה מֵחֲמַת מֵאוּס" בעיני ממלכת יהודה (לכך יוקדש פרק נפרד).

נראה כי הסיפור שבספר שמות "מתפלס" עם הסיפור הקדום יותר שבספר במדבר בכל הקשור למידות האל, בכך שהוסיף תארים לאל, כמו "רַחוּם וְחַנּוּן", "וֶאֱמֶת", "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים" והדרך לעשות זאת היתה באמצעות כתיבה מחדש של תארי האל ולשבצם בסיפור המאוחר.

עד כמה אכן רווחה בעם הידיעה על "תארי האל" ניתן לראות בדברי הנביאים כמו גם במזמורי תהלים המצטטים חלקים קטנים מרשימת התארים. איזכורים שונים אלו של תארי האל יש בהם כדי ללמד על המסורות השונות ב"גלגולי" תארי האל עד שקיבלו את הנוסח שבספר שמות. יש לשים לב שהנביאים מקדימים בתארי האל את המילה "חנון" ל"רחום" ("חַנּוּן וְרַחוּם"), בניגוד לגירסת ספר שמות ולגרסת ספר תהלים ("רַחוּם וְחַנּוּן"). בספר יואל (ב יג) נאמר:

"וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה":

בספר יונה (ד ב) נאמר:

(ב) וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר אָנָּה יְהֹוָה הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה:

בספר נחום מתווסף התואר הייחודי "וּגְדָל כֹּחַ" (א ב-ג):

(ב) אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְהֹוָה נֹקֵם יְהֹוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהֹוָה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו:(ג) יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו:

ובגרסאות שבספר תהלים, רק באחת מהן מתווספת המילה "ואמת" (תה' פו טו-טז):

(טו) וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: (טז) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ:

לעומת גרסת תהלים (קג ז-ט):

(ז) יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו:(ח) רַחוּם וְחַנּוּן יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד:(ט) לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר: